המסע ליפן ובחזרה

כי הילדות שלי אוכלות ככה:
אחת נותנת ביס, צונחת כמו מתה על הרצפה, השניה באה ונותנת לה נשיקה נסיכית, הנוגסת מתעוררת…
ואז הן מתחלפות.

(ממש חבל שאין אגדה על מג’דרה)… המשך

כלניות ופלפלים, עיריות ודגים… המשך

הנה קשתיאלה, עוד לא בת 8 חודשים וכבר יודעת מה טוב (ז”א - עוד לא הגיעה לגיל בו מצטמצמים בקשת הצבעים והטעמים והמרקמים לכדי לבן-צהוב-מתוק-msg-מטוגן).
אני אוהבת לפתוח את הבוקר עם רסק ירוק (smoothie בשפת המקור) ואם הקשתיאל לא ישנה בדיוק - אני צריכה לחלוק איתה את המנה שלי כי היא לגמרי לגמרי מטורפת על זה…. המשך

אני חושבת שעוד כשהייתי בהריון עם אור ואולי אפילו קודם פינטזתי על ילדה שתהיה איתי במטבח ותטבול יחד איתי, מרפק אל מרפק, אצבעות כסוסות ציפורניים בקערה של המיקסר. ואז הגיעה בתי הבכורה המכונה רחפיאל ואיבדה עניין כמו שהיא מאבדת כל דבר שלא מאוזק אליה.
למרבה המזל נטע יצאה הרבה יותר מחוברת וגם הרבה יותר גרגרנית והיום יש לי פרטנרית, שלא לומר מתחרה, כשזה מגיע לאוכל.
הרבה פעמים זה נגמר אחרי שהיא גומרת לעזור לי לקלף את המלפפון לסלט ונעלמת עם המלפפון אבל כשיש שוקולד - היא איתי כל עוד יש שוקולד. היום היה הרבה שוקולד…. המשך

הדפסתי את המתכון, הבאתי אותו בפני הבנות שכבר מזמן שכחו שבקשו עוגת שוקולד ופרשו לעיסוקיהן - בכל זאת, עברו כבר איזה 5 דקות - והכרזתי שיש לי מתכון ועכשיו רק צריך ללכת לקנות חומרים (כי יש בה מוצרים אקזוטיים כמו חמאה). בחדר מצאתי ילדה אחת שעושה פרצופים ותנועות מול המראה ועוד ילדה שמשחקת ב”הך פטיש” עם שתי ידיים, סימולטנית (בימנית פטיש של שניצלים כי הפטיש שמגיע עם המשחק זה בדיחה ואי אפשר לפצח איתו אצבעות). נחשו מי עשתה מה (מי שלא מזהה שיתבייש לו וילך לקרוא אחורה).
זאת מהמראה חטפה את המתכון מהיד שלי וגילתה שליד המתכון מופיע ציור קטן של בחורה בחצאית קש. מיד נשכבה על הפוף והתחילה לתאר בעיניים מצועפות איזו נסיכה נפלאה מצויירת כאן וכמה ורודה ונהדרת השמלה שלה וכמה אדום ובוהק הפרח בשערה (עכשיו תבינו, המדפסת אצלנו מדפיסה רק בשחור לבן). הבנתי שבקצב הזה עוגה לא תהיה, לקחת סל והלכתי למכולת…. המשך

טוב, מיצינו את חיק הטבע שמתחת לתות. כל הג’מע נכנסת הביתה. הילדות מלמדות את אליה את המשחק החם של הבית: “תפוס את הקרציה”. אליה נכנס לתור ומצטייד בפיסת מסקנטייפ. כשמגיע תורו הן מדריכות אותו בלי לגעת - לא כשהיא על החריץ, עכשיו! עכשיו! תדביק אותה! והוא מדביק וכולם צוהלים.
כל הערב הם לוכדים קרציות. יש מספיק לכולם…. המשך