יום שבת, 19 מרץ, 2011, 21:40

מה הקטע של פורים?

את לא יכולה להזמין אנשים, להגיד להם לבוא מחופשים ולא להסביר להם למה.
מה הקטע של פורים.
אz נתתי להם את הגרסה הקצרה.

"הסיפור הרגיל. רצו להרוג אותנו, ניצחנו"
"אה. אוקי, זהו?"
"האמת היא שזה – רצו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו נאכל"
"נשמע יותר טוב"
"כן. אז… בואו נאכל"

השנה בחרתי להישאר בפשט. הכנתי חמרים וציוד לאזני המן, שתי שישיות של בירה ואמרתי שהעניין המרכזי זאת השמחה.
יובל פרש את הסיפור המלא שכלל את הטוויסט בסיום שנעדר מהמגילות שהיינו מאיירים בבית ספר – הטבח הגדול.

אשאר בפשט.


6 בנות מתוכן 4 נסיכות, מרדדות בצק ומכינות אזני המן.

אני עצמי לא לקחתי חלק בעבודת הבצק.

(אלה הידיים של פראן).

שוב גיליתי (כל פעם מחדש) שילדים מתיחסים להמלצות כאל המלצות בלבד ויוצא להם יותר מעניין מהמקור (זוכרת לטובה את אדר. לימד אותי הרבה על עיצובים בבצק).

אחר כך אפינו והוצאנו מהתנור ושמנו על השולחן והריח אסף את הילדים ממשחקיהם ושעטותיהם וצעקותיהם והם עמדו סביב השולחן והתבוננו בריכוז בתבנית.

בתוך הדממה נשמעה לחישה של אחד ההורים: "תסתכלו על הפנים שלהם. איזה ריכוז. זה ממש רגע דתי"


ברוח החג לימדתי את הילדים שיר פורים ממנו הם קלטו רק את שתי השורות הראשונות מה שחייב אותי לסדר להם פלייבק בשביל ליהנות גם מהחלק המוטורי של השיר.

אחר כך הם ביקשו שידור חוזר של הזוועתון (הגרסאות המצויות ביוטיוב לשירי פורים עושות גרדת אוזן) ואז גילו שהם יודעים להפעיל את זה לבד.
יצרתי מפלצת.

קייט אמרה שהכירה פעם בחור בשם מישה ושאלה אם השיר הוא עליו.

קצת פישלתי עם הצילומים. הייתי עסוקה מדי בלהיות.
את אור הצריח כבר הצגתי.
נטע התחפשה להרמיוני גרינג'ר שזה כמו נטע המאממת רק עם חלוק שחור.
קשת התחפשה לנסיכה. כך לפי ההצהרות.
מה שאני ראיתי זה ילדה עם שמלה מפוארת שתחתיה מבצבצות שמלות מפוארות אחרות. לפיכך – נסיכה הומלסית.

והנה אני.

לא רואים טוב בתמונה את הנמשים על הפנים ואת הגרביים בצבעים שונים אבל הם שם. הכי קרוב לאמא-בילבי שהצלחתי להגיע.
קייט סיפרה שכשגרה באשרם היא התחפשה לבילבי התאגידית. היו לה צמות גי'נגיות ונמשים וחליפה ותיק עסקים.


לקינוח הכנתי עוגת גבינה. המתכון מכאן.
את הבלוג הזה של לורה-ג'ין הקנדית אני מכירה ומחבבת כבר תקופה והוא מתאפיין במתכונים חיים, פשוטים, קלים, מהירים וטעימים.
לא מזמן היא פרסמה מתכון לבראוניז שכבר הספקתי להכין 8 פעמים בערך. כנראה שאקדיש למתכון הזה פוסט בהזדמנות אחרת (מגיע לו), בינתיים אפשר למצוא אותו שם בבלוג, בצמוד לעוגת הגבינה.

וכעת – העוגה.

עוגת גבינה ותותים, חיה, טבעונית, נטולת גלוטן ומושחתת

לתבנית קפיצית 25, לקבלת עוגה נמוכה (נמוכה זה טוב. זאת עוגה מרוכזת).

לפני שמתחילים – לשים את חמאת הקוקוס להמסה.

לתחתית

1.5 כוסות מקדמיה (או מקדמיה ואגוזי מלך)
1/2 כוס תמרים
1/4 כוס קוקוס טחון
קמצוץ מלח

שמים את האגוזים, התמרים והמלח (לא את הקוקוס) במעבד מזון (זה הנמוך שיש לו כלמיני דיסקיות וסכינים. הפעם להבי הפלדה). מעבדים עד שמתקבלים פירורים קטנטנים ולא משחה.
מפזרים את הקוקוס (מונע הידבקות, עוזר לשחרר את הפרוסה מהתבנית) על תחתית התבנית ומהדקים מעליה את התערובת.

אין לי מקדמיה. השתמשתי באגוזי מלח ובשקדים מושרים קלופים. אני חושבת שהחלק הזה נהנה מגמישות רבה

לתערובת הגבינה

3 כוסות קשיו לא קלוי
3/4 כוס מיץ לימון
3/4 כוס סירופ אגבה או דבש
3/4 כוס חמאת קוקוס מומסת
1 כף תמצית וניל
1/4 כוס מים, רק אם חייבים.

שמים את כל הרכיבים בבלנדר (זה הגבוה עם סכינים קטנטנים מסתובבים בתחתית הכד) ומעבדים למשחה חלקה. את המים (כמה שפחות מהם) מוסיפים רק אם חייבים.
מורחים בשכבה אחידה מעל תחתית האגוזים ומכניסים לפריזר לשעה לפחות.

לא היה לי מספיק מיץ לימון אז החלפתי חלק במיץ תפוזים. אני חושבת שהחמיצות היתה חסרה בשביל הטעם הגבינתי החמצמץ. לי היה מתוק מדי.
בנוסף שמתי בתערובת גם קליפה כתומה מתפוזינה שלמה. זה נתן גוון תפוזי בדיוק במידה הנכונה. זה היה טוויסט שהרים את העוגה לגבהים חדשים, לטעמי (לא שהכרתי את הישנים)

ציפוי תותים

2 כוסות תותים
1/2 כוס תמרים

מעבדים בבלנדר עד שחלק ומורחים מעל העוגה שהתיצבה בינתיים בפריזר.
מגישים את העוגה כשהיא קרה או קפואה.

השתמשתי בפטל במקום תותים וגיליתי ששתי כוסות פטל וחצי כוס תמרים בבלנדר נותנים סורבה פטל הכי מדויק שפגשתי אי פעם

מסקנות מהניסיון הראשון:
ט-עים!
העוגה נמוכה (תתקבל עוגה גבוהה יותר בבחירת תבנית קטנה יותר) אבל זה טוב כי גם כשפורסים פרוסות קטנות מתקבלת מנה בגודל סביר. זאת עוגה עשירה מאוד – כולה אגוזים. מעטים יקחו מנה שניה.

ממליצה להגיש עם עוד פרי חמוץ ליד או להכפיל את כמות ציפוי הפרי (צריכה עוד לבדוק איך. אין מה שייצב אותו בגובה הזה).

Thank you Laura-Jane!

21 תגובות

  • מאת שרון:

    אני חושבת שהצלחת להדליק אותי על העוגה. אבל שאלן – למה מתכוני ה raw מתחפשים לרגילים? למה בכלל קוראים לזה עוגת גבינה? עומד להיות קשר בטעם?

    • מאת נעמה:

      זאת שאלה גדולה ואני מניחה שיש עליה תשובה פשוט.
      יהיה קשר בטעם ובמרקם.
      זאת עוגה (בכלל, מתכוני raw food) שתתאים להמון אנשים עם מגבלות תזונתיות: טבעוניים, כאלה שנמנעים ממוצרי חלב, בעלי אי סבילות לגלוטן, נמנעים מסוכר (אם כי אני לא חושבת שהאגבה שיש באמצע כלכך להיט) וכמובן – כקינוח כשר לכל סוג ארוחה. והיא לא נטעמת כמו תחליף.
      נסי ותיהני :-)

  • מאת מירי:

    המממ…. שכחת את הגבינה…, :-) והפורים שלכם נראה מעולה אני חוזרת שוב על משנתי המדופלמת בענייני אזני המן עם ילדים רק בצק שמרים ידידותי ושוקולד שחר כל השאר נדבקים ונמעכים ומעצבנים אותי חג שמח

    • מאת נעמה:

      אמנם שוקולד השחר אין פה אבל בעניין השמרים אני לגמרי איתך. זה בצק הכי ידידותי למזמוזים. הבעיה היא שאני על הקצה של שקי החיטה ולא היה לי מספיק בשביל בצק שמרים להמונים.
      אבל הסתדרו יפה עם הרידודים.
      ורב הנוכחים (כולם פרט לאחת, כולל כל המבוגרים) אהבו את התוצרים. לנטע נתתי פשוט חתיכת בצק חי שתאכל במקום אוזן המן מוכנה.

  • מאת מיכל:

    כל הכבוד לכם שארגנתם חגיגת פורים כזאת מושקעת. אני מאמינה שאילו לא היינו מוקפים בקהילה יהודית פעילה לא היינו חוגגים (וכמובן שמרחמים על עצמנו בדרך) בגנון (play group שנקרא ככה, כי הוא מתנהל בבית הכנסת) הן הכינו אוזני המן עם מילוי של צ'וקלט-צ'יפס. העוגה נראית חבל על הזמן.

    • מאת נעמה:

      לא בטוחה שאת צודקת. אם היתה פה פעילות של הקהילה (שאין, אבל נניח) – בטח הייתי מקטרת עמוקות. הייתי מוצאת על מה.
      (היום חשבתי לעצמי – כשהכל כלכך טוב ואין צרות והכל נעים וכולם נחמדים, מתי יש הזדמנות לאוורר רגשות שליליים?)

      • מאת מיכל:

        אני רואה שהברונית מסכימה איתי.

        לגבי קיטורים: האם זה נובע מכך שבישראל סבלת מכל העניין הזה של ה"חגים" וכל מה שמתלווה אליהם (ישנו סוג של תחרות סמויה לצד אי יכולת לבחור את הדרך שנוח לך ונעים לך)?

        מה שאני מנסה להגיד כבר כמה זמן (ולא ממש מצליחה לנסח לעצמי) שהחג פה, גם אם במסגרת קהילה, הוא הרבה יותר "נקי" וההתרכזות היא באמת בשמחה ולא במאמץ לחגוג כדי להיות כמו כולם או כדי להוכיח משהו למישהו. שזה בעצם דומה למה שקורה אצלך – כדי לחגוג (מתוך בחירה אישית ופנימית) צריך בסופו של דבר שותפים – אתם יכולים לשתף את השכנים שלכם , ההבדל הוא שאנחנו לא צריכים ליזום שום דבר ויכולים לבחור להשתתף בחגיגות שמארגנים החברים שלנו וזה מה שמקל עלי באמת. חוצמזה שיהודים רפורמים לא דומים בכלום למה שהכרנו בישראל – הם לא דומים לדתיים משום סוג (מסורתיים, חרד"לים, אנא-אערף) והם לא דומים לחילונים שהדת שלהם מלחיצה אותם והם מקיימים איתה סוג של יחסים אמביוולנטיים. הם משוחררים להיות היהודים שהם רוצים ובוחנים כל הזמן את הבחירות שלהם בנושא וזה מדליק בעייני.

  • מאת שרון:

    העוגה מהממת הצבע האדום המפתה של הציפוי שבה את ליבי אני אנסה לזכור את הבסיס המופלא הזה כשאצטרך שוב עוגה נטולת גלוטן האמצע מאידך נקרא לי דחוס פרוסה כזאת שווות ערך לתזונה של ארוחת צהריים

    נטע זה שיבוט שלך

    • מאת נעמה:

      אני בדעה שאם "קינוח" הוא אוכל אמיתי, אין בעיה שיחליף ארוחת צהריים.
      בתנאי שאחליף את האגבה בתמרים. סירופ אגבה זה לא אוכל…
      האמצע עשיר מאוד, כן. באמת שאי אפשר לאכול מזה יותר מדי אבל כל ביס – הנאה צרופה.

      אם את צריכה עוגה נ"ג – לכי על הבראוניז. הרבה יותר פשוטים להכנה. 5 דקות.
      בסדר בסדר, אני אפרסם את המתכון. זה באמת פשע להתעכב עם זה.

  • מאת ברונית:

    כל הכבוד לך על זה שאת משמרת את הריתמוס היהודי, בכזו חינניות ובפתיחות. את משהו משהו בילבי.

    • מאת נעמה:

      תודה :-)
      האמת היא שאני מחפשת סיבות לחגוג. חיפשתי תירוץ לאסוף בבית קצת שכנים וחברים כי גיליתי (אצל אחרים) שזה נחמד.
      עכשיו אנחנו מחפשות את החג הבא. הצעות?

      • מאת michalica:

        יום ירושלים :-) יש המון! פסח ול"ג בעומר ויום העצמאות ושבועות, איזה כיף!

        • מאת נעמה:

          אבל פסח נורא רחוק. יש עוד חודש שלם!
          יש לך משהו לבינתיים?

          • מאת ניצן_אמ:

            אל תגידי לי שדילגת על יום פטריק הקדוש!!! זה פוגע בי ובכל מה שאני מאמינה בו!

          • מאת נעמה:

            ניצ, חלילה. חגגנו יחד את פורים, פ. הקדוש (להלן שתי שישיות), יום השיוויון והמעבר לשעון קיץ ביחד.
            עם הפנים קדימה (מקסימום נמציא חג).

          • מאת ניצן_אמ:

            אוקיי, אוקיי.

            אז קודם כל לא פגעת בחג הלאומי הדתי שלי, ואני כבר הרבה יותר רגועה :-)

            אבל עכשיו שימי לב לטעות שלך… יכולת לפרוס את החגים האלה אחד בשבוע, ולהנות עד פסח! די לעריצות של התאריכים הגלובאליים, את יכולה לארגן לך את החגים בעצמך על לוח השנה. ;-) תשאירי קרוב לתאריכים המקוריים כדי להשאר ברוח המקורית, אבל כל השאר, גמיש. בשנה הבאה, סיינט פטריק גם עם תלתנים, המון ירוק, לפרקונים וקשתות צבעוניות.

          • מאת נעמה:

            יודעת מה, מקבלת את הצעתך.
            נארגן חגיגה בירוק ואלכוהל. בקרוב :-)

  • מאת דודה:

    לקחתי את שחר למסיבת פורים לילדים במקום העבודה שלי. פתח את האירוע יו"ר ועדת תרבות – חגי הלוי, כדלקמן: ועכשיו ילדים, לפני שנתחיל במסיבה, נסביר מה זה חג הפורים. לפני הרבה הרבה שנים היה איש רע מאוד. ממש רשע. הוא איך קראו לאיש הזה ילדים? נכון ילדים. קראו לו המן. רצה להרוג את כל היהודים. אבל היה יהודי אחד צדיק מאוד, קראו לו מור. נכון ילדים. קראו לו מרדכי. והאיש היה כל כך צדיק, שנעשה רווח והצלה ליהודים, והם תפסו את האיש הרע והרשע ותלו אותו על עץ גבוה. ועכשיו ילדים, נעבור למסיבה ונקרא ל'דוד חיים'.

  • מאת עדי:

    קנדה עושה לכם טוב אה?

להגיב