המסע ליפן והלאה

החבר'ה נסעו בלעדי לארוחת שבת אצל סבתא טובה. כבר הייתי בבגדי שבת צנועים, שרועה על המיטה ואוספת כח לגרור את עצמי לאוטו כשיובל העיף מבט ואמר – אולי תישארי בבית?
אז נשארתי.
ומה זה בא לי בשר.
אבל נקי כזה, בלי תיבולים ועניינים. בא לי צלי. בא לי סטייק. בא לי שישליק כבש בפיתה (אכלתי השבוע. עוד יושב לי טוב בזיכרון של בלוטות הטעם).
אין בשר.

שכבתי במיטה עם הלפטופ וראיתי קליפים של טורי איימוס ואז התדרדרתי לכלמיני שירים זוועתיים משנות השמונים (סמנטה פוקס וסנדרה וכאלה. לא בכוונה, פשוט עקבתי אחרי פירורי הלחם הזרחניים שהשאיר לי יוטיוב) ובסוף חתמתי עם רביעיית רן שזה ממש סבבה (משום מה יש להם צורך להכניס 3-4 סצינות סקס עם פמפומים מהירים בכל פרק. אני כבר לא יכולה לקפל מול זה כביסה כשהילדות בסביבה).
אמא התקשרה, שמעה שאני מרגישה לא טוב, כמובן חשבה שאני בהריון (טוב חלאס. יש לי ילדה בת שנתיים וחצי וכשאני אהיה בהריון וארצה לספר – תדעו) ולא יכלה לעזור לי (אין לה בשר בבית. חבל שלא התקשרתי אליהם כשהיו בדרך לבקש שישליק כבש….).

אין ברירה. צריך לקום מהמיטה. להזין אותי.
גם נגמרה הבטריה.

במטבח יש טינופת ובלגן.
אור הכינה לביבות גבינה.
אני מתה על זה שהן מכינות דברים בעצמן. נחכה שזה קצת יתבסס ונלמד אותן גם לנקות אחריהן. כשנפלתי בצהרים לתוך שינה (היתה לי תכנית לסדר את הבית. איכשהו מצאתי את עצמי שוכבת על המזרון – אני ואלפי נצנצים – והרמתי עלי שמיכה) התעוררתי כשהפנים של אור 5 ס"מ משלי והיא שואלת איפה יש אבקת אפיה ואיך היא נראית.
מאממת.

אז יש כמה לביבות גבינה שנותרו במקרר ואם אני ממש בענין של להתכלב אז יש פיתות (שאור, כוסמין ועדיין – פיתות) בפריזר. המחשבה על כל אלה לבדה עושה לי כאב בטן.

הכי רציתי ירוק רענן. איזו חסה כזאת עם קצת רוטב חמצמץ. אבל אין חסה, יש קצת מנגולד עייף שחיכה לתורו.

אז לפי הסדר שמתי במחבת עם קצת שמן:
בצל וכרישה קטנה, קצוצים
אחרי דקה
תפוח אדמה לא קלוף חתוך לקוביות קטנות
ואחרי 5 דק' וערבובים, כשהתפוח היה כבר רך למחצה -
3 שיני שום קצוצות, מלח וקצת פפריקה מתוקה (איזה ריח!! איזה מזל שיש לי שפעת יבשה שלא סותמת את האף!)
הגבעולים של המנגולד, קצוצים
דקה
הירוק של המנגולד – קצוץ
מכסה
2 דק'
לכבות
לחפש צלחת.

הסתכלתי על המנה והרגשתי כבר חצי נחמה.
אוכל מנחם זה בדרך כלל שילוב של פחמימות ושומנים בריכוז גבוה.
פה אין ממש שומן אבל זה שלא הוספתי נוזלים השאיר את התפוחיאדמה עם איזה אפקט שמנוניות. יצא בול.
ואז שבעתי והייתי מנוחמת לגמרי.
בינתיים גם המחשב נטען. אפשר לחזור למיטה ולחכות לכנופיה שתשוב.