המסע ליפן והלאה

הצלחתי לגלות איך מכינים קינואה כך שתצא טעימה!
אני לא מתכוונת לשמור את גילוי הסוד לסוף. הנה זה בא….3…2…1…
פשוט צריך לכסות אותה במספיק מסיחים!

התחלתי בבישול סיר קינואה, ככה בלי טעמים (רק הטעם של הקינואה שאין לי משהו טוב להגיד עליו. עוד מקרה ששמו את כל משאבי התכנון על המרקם).
רב הכמות תלך להכנת קינו-טונה לילדות.
את הקינוטונה הכירה לנו אמא של ליה שמדווחת לי מעת לעת על מיני מזונות שהילדות שלי אוכלות אצלה אבל בבית לא מוכנות אפילו לטעום. גם הילדות שלי מעדיפות אוכל של אחרים אבל במקרה של הקינוטונה הצלחתי לשחזר את ההצלחה בבית וגיליתי שטונה זה הקטשופ של הילדות שלי. אני אישית חושבת שקינוטונה זה בלעעעעכס ויש לי גם הוכחה מתמטית (חיבור שני שליליים לעולם יתן תוצאה שלילית). בינתיים הילדות שלי נהנות ממנת משהו-שמתחזה-לדגן בעל ערך תזונתי שנחשב גבוה עם עיטור של שבבים ורדרדים וכמות מסוימת של כספית. לכל דבר מחיר (מבחינתן טונה פעמיים ביום. אני מגבילה לפעם בשבוע, קופסא אחת לכולן יחד).
הן שיכללו את זה לקינוטונהלפפון והיום כשנגמר המלפפון הן אכלו קינוטונה-תפוח אדום.
אויש שכחתי להזהיר את ההריוניות.

---

אז בצד התבשל לו הדבר הזה עם המרקם המגניב וליד במחבת העברתי בזה אחר זה בצל קצוץ, בטטה קלופה חתוכה לקוביות, סלק קלוף וחתוך לקוביות, קולורבי כנ"ל, קישוא בקוביות, חלק התחילו בהקפצה-השחמה המשיכו עם תוספת של טיפהלה מים ומכסה (אלה הקשים יותר) וחלק רק הקפצה/אידוי. כל אחד מה שצריך.
אספתי את כל המרוככים לקערה והוספתי שם גם פטרוזיליה ושמיר קצוצים וקצת רוטב לסלט שמצאתי במקרר (שמ"ז-בלסמי-מלח-משהו מתוק).
זה השלב שבו הייתי אמורה לעצור אבל לכל זה הוספתי קינואה מבושלת כמה שהרגשתי שזה יכול לשאת (כמה שהשמיכה הזאת של הירקות היתה מסוגלת לכסות) וקיבלתי משהו שהיה גם טעים מאוד וגם עם הטקסטורה המדגדגת החמודה הזאת.

בהגשה רציתי לשלב טחינה שכבר היתה לי אבל היא היתה סמיכה מאוד ולערבב אותה עם החגיגה הזאת נראה כמו עבודה בחומר ולבנים והתוצאה בטח היתה סמטוכה. אז פשוט מרחתי טחינה על פנים הקערית כאילו אני מורחת פיתה בחומוס והעמסתי את הטובין הצבעונין.
ווי ווי איך שנהניתי.
והיה בזה קינואה!

לסיכום:

קינואה בבורקה

רכיבים

ירקות שרש ואחרים שיש במקרר אחרי שבת ולפני קניות
עשבי תיבול טריים
שמן זית, חומץ בלסמי, דבש ומלח
מה לעשות – קינואה

הכנה

את הירקות חותכים לקוביות ומקפיצים/מאדים ביחד או לחוד עד שנעימים לנגיסה.
את עשבי התיבול קוצצים.
מערבבים יחד את הירקות, העשבים, הקינואה ומתבלים בשמן זית, חומץ, מלח ודבש או סילאן.

הצעת הגשה

למרוח טחינה סמיכה על פנים הקערה לפני ששמים בה את הקינואה.

---

יותר מדי כותבת על אוכל ופחות מדי על הילדות שלי. יש חשש שהעולם ישכח כמה שהן מאממות.
אז הנה. נתחיל בצעירה שבמאממות, הקצ'קר המכנה עצמה עכשיו לסירוגין חַזרַזרִירוּש ונועה. הציורים שלה מגניבים לאללה. אחרי כמה חודשים במהלכם ציירה בעיקר עיגולים קטנים עד זעירים היא התחילה להיפתח ולצייר כלמיני, למשל אנשים. טוב, לא ממש אנשים עם 4 גפיים וביגוד מלא אבל יש ראש ופרצוף ורגליים. זאת התחלה.
שימו לב לאחיזת הטוש המקצועית.

אפשר ללחוץ להגדלה ואפשר ללכת לאלבום ינואר 10 ולראות עוד כלמיני תמונות מגניבות, כמו למשל הנסיונות וההצלחות של אור בציור נסיכה הרה. (באלבום דצמבר 09 יש עוד תמונות נחמדות מאוד. טוב, כל האלבומים נהדרים, יש שם את חזרזרירוש ואחיותיו).

אגב, הקצ'קר התחילה לצבוע דפי צביעה בלי לצאת מהקווים.

---

יש איזה ענין עם סידורי השינה שלנו. לאחרונה עברה אחת מאיתנו למזרון שהוא קצת יותר עבה ולפיכך יותר גבוה משני הפוטונים שלנו ששחקנו לכדי שטיחון מעובה בשימוש אינטנסיבי של כמעט 4 שנים.
זאת שעברה (למרות מה שאומרים שבנות כרוכות אחרי אבא) פופולרית מאוד בבית. הסיבה שעברה לישון ליד הקיר היא שבכל מצב אחר נצמדות אליה ילדות משני הצדדים ואז נכנסת השלישית ברווח שבינה לבין אחת מהן וזה לא משפר לה את איכות השינה (במיוחד אם השינה כרוכה בשכיבה על הגב או בסיבוב).
מעבר לזה שבצד אחד יש לה קיר מה שמשאיר צד אחד בלבד לאירוח, הפרשי הגבהים גורמים לזה שמי ש"ישנה באמא" מתגלגלת די מהר מהמזרון אל הפוטונים והנותרת מקבלת את הדבר היקר הזה. מרחב.
כל זה עבד יפה איזו תקופה עד שהפרולטריון התמרמר כי כולן רוצות לישון באמא ואמא יש רק אחת. זה גרם לכלמיני כעסים ורעשים בשעת ההתישנות ואנחנו לא אוהבים כאלה.
אז אבא שלהן שלח אותן לחשוב על רעיון וכל אחת מהן באה עם ההצעה שלה.

הנה ההצעה של נטע:

כדאי מאוד להגדיל ולהתבונן. ולהלן ההסבר:
בצד ימין אפשר לראות את הקמין (ובתוכו בולי עץ ואש). בצד שמאל רואים את המראה הגדולה וסימני אצבעות עליה.
במזרן המרכזי, ילדה קטנה והרבה מקום פנוי סביבה – זו הקצ'קר.
במזרון השמאלי אחת אמא, בשמאל אור ובימין נטע ואני לא יודעת מה היא מחייכת האמא הזאת. כל הלילה היא תישן על הצד בדום מתוח.
בימין – אבא מרוצה, ישן, מכוסה ברעשים.

והנה ההצעה של אור:

גם כאן רואים את הקמין מימין והמראה המוכתמת משמאל.
אפשר בקלות לזהות את המבוגרים בציור – לפי אורך הגוף (את קוי המתאר אפשר לראות על השמיכות).
שמאלית ביותר – אמא. עם כרית משבצות.
אחריה – אור, פזורת שיער וקוקיות מתגוללות בדיוק איפה שהורידה אותן (מיקום סופי).
אחר כך אבא שזכה בכרית של הפרחים, אחריו קשת ואז נטע עם הרבה עיטורים מסביב.
העיטורים ככל הנראה באים להסיח את דעתה של נטע מכך שהיא הכי רחוקה מהכל. וזה לא ילך להם.
הסידור הזה לא יעבוד מטעמי גלמודיות של נטע (זאת מרגישה בדידות ועצב אם אמא נרדמת לפניה).

צוות ההיגוי נשלח לשבת שוב ליד שולחן השרטוט ולתכנן מחדש תכנית שתהיה מקובלת על כולם אבל אז הן ראו איזו בובה ושכחו מהכל.