המסע ליפן והלאה

יש באחת המגירות סטיפה נאה של כרטיסי ביקור לא עדכניים של יובל. מכבידה על המגירה ואין לי לב לזרוק.
לפני כמה ימים לקחנו צרור מהם, מספריים, טושים ולורדים, ניירות צבעוניים וכמה פרוספקטים מיותרים של מנשאים (הכרומו היחיד שמצאתי בבית) והכנו משחק זכרון.

היה כיף לאללה.

זה פשוט מאוד – לוקחים צמד כרטיסים ועל הצד הלבן מדביקים או מציירים או גם וגם – אבל כפול.
כל אחת בסגנונה ובדרכה.
(אין אין דבק סטיק זה להיט).

זה מה שיצא בסוף. ואחר כך אפשר כמובן לשחק ואם מתמעטים הזוגות (פחת טבעי בבתים כמו שלנו) – אפשר תמיד להכין עוד צמדים.

ערימה גדולה מאוד של עץ וקרטון נאספה בתקופה האחרונה בגינה. סדרים ונקיונות.
השבוע סופסוף בא לבקר ילד אחד שאני אוהבת שהבטחתי לו פיתות כבר מזמן. אז הדלקנו את האש (גדולה וחמה) ועד שהיא הפכה לערימה מכובדת של גחלים אדומות כל הילדים שרצו השתתפו בהכנת הבצק.
יצא בצק מצויין שאחר כך רודד לפיתות טעימות מאוד (שמן זית וזעתר לטבילה. הניסיון מלמד שאין להם תחרות).

מי שנוהג להכין פיתות על סאג' – ממליצה להכין מתקן להחזקת הסאג' מעל האש. אנחנו לקחנו שלד ברזל של כיסא (עם בסיס עגול ו4 רגליים) וחתכנו לו את המשענת. זה מחזיק את הסאג' מעל האש כך שהיא לא נחנקת והוא לא מתחמם יתר על המידה.

הנה הילדים והבצק

שנה טובה