יום שבת, 06 יוני, 2009, 21:33
שבת
בשבת אחר הצהריים הבנות היו ליד הבית עם 2 חברות וחבורה של "בנים עם צמות" (לפי נטע, מזמן מזמן).
מבפנים יכולתי לשמוע שבחוץ מתנהלים ויכוחים תיאולוגים סוערים.
אחר כך קשת יצאה גם ואני בעקבותיה.
היא נוסעת הלוך ושוב בבימבה לידי ובקצה השביל שתי אחיותיה ושני בנים. בפעם הקודמת ששיחקה פה חבורת בנים הם התנהגו אל הבנות בצורה גועלית ואני מצאתי את הגושטובלב שלי עלוב ומכורכם כאילו תקעו בו סיכות.
אני צופה אליהן מרחוק ורואה שאין בתנועות שלהן שומדבר שמעיד על מצוקה.
לידי בת שכנים ועלם צעיר וממושקף (בן 8?) נואם בלהט על בוא המשיח ואח"כ על גיהנום.
בינתיים אחות-של-הילדים-עם-הצמות (בת שלוש גג) ניגשת ובועטת נמרצות בבימבה של קשת, עם קשת עליה. אני לוקחת את קשת משם. מה יש לי להגיד לילדה שבועטת סתם? זה די ברור לי למה היא בועטת. אני לא בענין.
חושך יורד וחבורת הבנים מתפזרת. האבק שוקע ורק עטיפות רבות של כיפלי עוד מרקדות על האספלט ברוח.
אור ונטע מגיעות אלי ומספרות לי שהבנים אמרו שאסור להם לגעת בסרפדים בשבת אבל להן מותר כי הן לא יהודיות.
"אבל אנחנו כן יהודיות, נכון?"
"כן"
"אז למה הוא אמר את זה?"
"כי אנשים שמאמינים בכלמיני דברים אומרים לפעמים דברים מוזרים"
"ומה זה גיהנום?"
"זה משהו שדתיים המציאו בשביל להצדיק סבל"
בעצם זה נכון גם לגבי גן עדן…
4 תגובות
יצא לך לראות פעם סדרה שנקראת "סרוגים"? נתקלתי בה במקרה לאחרונה, ומידי פעם, בין ניקוי בקבוקים וחיתולים וכו' אני רואה קצת (אתמול ראיתי פרק כמעט שלם!). ולמה זה קשור? זו סדרה מאד יפה ומחממת על דתיים לאומיים (=סרוגים, בנים עם כיפה סרוגה ובנות שסורגות בזמן שהן שומעות הרצאה של מאיר שליו) שמזכירה לי למה אני כן אוהב את היהדות, לעומת הילדים עם ההורים המגעילים שהזכרת שממש לא.
אהבתי את הבנים עם הצמות וגם את התשובה שלך
כל כך חבל לי שיש אנשים שפשוט גורמים לרגשות כאלה כלפי הדת והדתיים, סוג של בורות למה הם לא יכולים להסביר לילדים שלהם שלא כולם דתיים… פשוט לא?…
סליחה על התגובה הנחרצת זה פשוט אחד הדברים שיותר מכעיסים אותי בחינוך של זרמים מסויימים ביהדות.
כל מה שאפשר זה לאחל להורי הבנים עם הצמות שכשהם יגדלו הם יביאו חילוניות הביתה…