יום שישי, יולי 31st, 2009
מגה כיף
היום עשיתי משהו שלא עשיתי הרבה מאוד זמן. חודשים. הלכתי לסופרמרקט!! ולא סתם לסופרמרקט – עם יובל. ולא סתם עם יובל – בלי ילדות.
ווי ווי איך התרגשתי.
היום עשיתי משהו שלא עשיתי הרבה מאוד זמן. חודשים. הלכתי לסופרמרקט!! ולא סתם לסופרמרקט – עם יובל. ולא סתם עם יובל – בלי ילדות.
ווי ווי איך התרגשתי.
יש את אלה שמחביאות בשר בתוך הקציצות של הירקות. יש כאלה שמחביאות ירקות בתוך הקציצות של הבשר. או בשר ברוטב של הספגטי או פטרוזיליה במרק (פטרוזיליה במרחק הכי קל להחריש. לא משאירה עקבות נראים לעין).
אני בענין של להחביא קטניות בלחם.
אבא היה בעבודה פתאום נכנס טלפון אז אבא יצא בגלל שבחוץ יש תנאים יותר טובים לשיחה (אלא אם התרנגולות בהתרגשות) יצא עם טלפון ומצלמה כשנגמרה השיחה הוא חזר עם זה (נא ללחוץ)
(אל תתלהבי דבורהל'ה, היום ה14 לחודש והמלונים קיבלו מים בפעם האחרונה).
כל היום הזה ועוד לא קנינו שומדבר בשבילי. עכשיו זה הזמן. לא כלכך כיף פה. יש הרבה מוכרים שהם לא נחמדים. אני תוהה אם תמיד זה היה כך או שזאת תקופה או שהם נחמדים רק למי שהם מכירים או רק למי שיש לה פרצוף של זיון פוטנציאלי. דוהרת קדימה. אל תעשה לי פרצוף של משהו מסריח. [...]
השעה שמונה וחצי בבוקר, יש לי פה שתי ילדות מרוחות בשוקולד למריחה, שרועות על הספה מול הופ אחרי שאכלו לארוחת בוקר צ'יריוס ושוקולד "השחר". איזו תזונה משובחת לבטן ולראש! (קולות הדיבוב עושים את עורי חידודין חידודין)