יום שלישי, 18 נובמבר, 2008, 22:00

זוגיות

נטע עבדה היום בחוברת חשבון נחמדה שיש לה, באמצע החוברת (כמו שהיא אוהבת. לקפוץ בין פרקים, לברר מה ההוראות ואז לעשות מה שבא לה). היתה שם משימה שתכליתה למידה מי מהמספרים בין 0 ל 12 הוא זוגי ומי איזוגי.
לצורך כך צוירו שורות שורות של חיות קטנות, בהתחלה תריסר, אח"כ 11 וכן הלאה. המשימה היתה להקיף זוגות זוגות של חיות ולגלות בסוף אם נשארו חיות בודדות או שהמספר זוגי.
השורה של 11 עימתה אותה עם בעיה. היא לא רצתה להשאיר חיות בודדות.
חשבה חשבה ומצאה פתרון – איזוגי הוא זה שמורכב מכמה זוגות ושלישיה אחת.

עבד נהדר עד שלוש (שלישיה) ואז – יש צמד ואחריו חיה בודדת.
חשבה חשבה
והקיפה את החיות משתי השורות האחרונות יחד.
שוקולד הילדה הזאת :-)

בינתיים אור התחילה להגג על זוגיים ואי זוגיים.
היצקנו לה קצת בשאלות כדי להבין איך הראש שלה עובד.

-"12 זוגי"
- "איך את יודעת?"
- "כי 10 זוגי ושתיים זוגי"
- "ואיך את יודעת שעשר זוגי?"
- "כי אחתשתיים שלושארבע חמששש שבעשמונה תשעעשר. זוגי"
- "ושמונים וארבע?"
- "זוגי"
- "גם עכשיו עשית חתשתיים שלושארבע…?"
- "לא. אני יודעת שעשר זוגי וגם ארבע"
- "אבל זה שמונים, לא עשר"
- "נו? עשר זוגי. אז גם עשרים. אז גם שלושים…. וגם שמונים"
- "147?"
- "איזוגי. כי זה מאה, מעורבב עם ארבעים, מעורבב עם שבע. מאה זוגי, ארבעים זוגי ושבע לא."
- "101?
- "איזוגי. כי 98 זוגי ואז נשארים שלושה"

9 תגובות

היפות והאמיצות, המסע, יומן למידהFiled under

9 תגובות

  • מאת כנרת:
    19 בנובמבר 2008 בשעה 8:43

    בת של אמאשלה? :-)

    להגיב
  • מאת ארבל:
    19 בנובמבר 2008 בשעה 12:28

    אור יכולה להיות חברה של אח שלי. כשהוא למד חיבור מעבר לעשרת ראשונה היה לו הגיון מאוד יחודי (למשל 7+8 זה 7+6+2. הרבה יותר הגיוני מ- 7+3+5. לא?)

    להגיב
    • מאת נעמה:
      19 בנובמבר 2008 בשעה 20:42

      את מכירה את הבדיחה על איך מתמטיקאי מחמם מים לתה?
      (טוב, אני לא אחכה שתגידי לא אז הנה זה)

      נניח שיש קומקום בסלון וכיריים במטבח ואנחנו רוצים להכין תה. מה עושים?
      פיזיקאי אומר: לוקחים את הקומקום למטבח, מניחים על הכיריים ומדליקים את האש.
      מתמטיקאי אומר – אותו הדבר.

      עכשיו יש לנו קומקום על השולחן במטבח ואנחנו רוצים להכין תה. מה עושים?
      פיזיקאי אומר: לוקחים את הקומקום מהשולחן, מניחים על הכיריים ומדליקים אש.
      מתמטיקאי אומר" לוקחים את הקומקום מהמטבח ומעבירים לסלון ואת זה כבר פתרנו בשאלה הקודמת.

      (זה היה בקשר לאח שלך)

      להגיב
      • מאת ארבל:
        20 בנובמבר 2008 בשעה 0:06

        D-:

        להגיב
      • מאת nitsan em:
        24 בנובמבר 2008 בשעה 16:13

        לומספרים את זה ככה! :-) שלב I, קומקום, ברז, כיריים. שניהם ממלאים, שמים על הכירה.

        עכשיו יש קומקום מלא. משאירה כתרגיל לקוראת

        אה, ו.. "איזוגי. כי 98 זוגי ואז נשארים שלושה" מדהימה! (עכשיו הקטנה רואה שאני כותבת בבלוג שלך. לא ראתה תמונות, רק רקע אדום. אני מתמללת לך: "רוסה לראות את קסת, קסת הקטנה, הילדה סאנחנו אוהבים. את רוסה לראות תמונות סל קסת… ילדה קסת וילדה קסת וילדה קסת וילדה קסת. רוסה לראות תמונות עם קסת…" יאללה, מספיק, אני מספקת את מבוקשה מיד אחרי סאני סולחת לך.

        להגיב
  • מאת לה לה:
    20 בנובמבר 2008 בשעה 0:51

    הן גדולות! והבדיחה שוס! ואני מתפתה ברוח ההגיון היוצא מן הכלל ומן השורות של הפוסט, להגיב פה על הפוסט של המרק עוף ולומר שיוצא לי מרק מדהים דווקא כשאין לי דבר בבית, בפעם האחרונה היו לי שני גזרים, מעט כרוב ירוק, וקצת אורז שייתן ת'טעם ות'עמילן, שמתי הכל בסיר, עם אבקת מרק עוף, קצת מלח, קצת שמן זית, מעט פלפל שחור, ומעט כורכום לצבע ולדלקת גרון – והכל למען חברה חולה שקפצה עליי ואמרה ששום מרק לא עובר לה טוב את בלוטות הטעם החולות. יצא מרק מדהים להפתעתי, והיה ריח מעולה, כאמור בלי ירוקים ועוף או בכלל. קיצר, מכלום יצא בריאות.

    להגיב
    • מאת נעמה:
      20 בנובמבר 2008 בשעה 0:56

      כן, הדברים הכי מגניבים יוצאים כשמגיעים לגירוד תחתית המקרר.

      הערב אכלנו את שארית המרק, קצת רבו עליו וביקשו תוספת וכבר לא היה ואני הייתי מרוצה מאוד מה שמזכיר לי ללכת עכשיו להשרות חומוס כי מחר מכינים פה סיר חדש… (נהייתי סדרתית :-) )

      להגיב
  • מאת בת דודה:
    20 בנובמבר 2008 בשעה 13:42

    תענוג הן

    להגיב

להגיב