נענית לאתגר של מאמא מיסיסיפי ועונה על שאלון השרשרת:
ניתן לכם צ`פלין (בלון GOOD YEARׂ ) עם האפשרות לכתוב מה שאתם רוצים על השלט, מה תרשמו?
מסר לאומה כזה? לאט (חייבים קצר. אחרת לא יקראו).
מה מושך את מבטך בבתים של אחרים?
יחסי הגומלין בין האנשים, המרחב וה(אי) סדר וכמובן – המטבח (מושך את אפי ולשוני). [...]
אחותי הקטנה היא אגדה. אני זוכרת את החודשים הראשונים עם ילדה ראשונה – אי אפשר לעשות כלום. היום עובר ובקושי עשית פיפי וגם המעט שאכלת השאיר לקטנה פירורים על הראש. לוקח עוד איזה ילד או שניים להבין איך מתפעלים בית יחד עם ילדים. אין מה לעשות, רק הניסיון מלמד והראשון הכי קשה.
בגלל זה אני מתפעלת בכל [...]
ארוחה אחת מאחורינו, כתריסר לפנינו. בבית המלון חוששים שמישהו ישאר רעב. מלבד 3 ארוחות ביום יש גם קפה ועוגה לפני כל ארוחה. כה אמר לוח המודעות, לא בדקתי (קומקום חשמלי יש גם בחדר. וגם עוגות. ועוגיות. ופירות יבשים. ושוקולדים. תסביך שואה יש לעם הזה).
יש לי בעיה עם השפע הזה. כשיש מבחר גדול מאוד עם טעמים [...]
הדרך החוצה מירושלים לכיוון אבו גוש עוברת ליד המונומנט המפואר, השטרונגול של לופליאנסקי (בטח יש לו אופנוע 750 סמ"ק). אין מה לומר. מדובר במבנה שהוא גם יפה וגם יפה. חבל שלא שימושי. אלמלא בַּעת הכבישים שירושלים מפילה עלי (ושלוש ילדות תשושות ברכב) הייתי שמחה לצאת מהאוטו ולהסתכל עליו מכמה כיוונים, אולי אפילו מתוך הגשר עצמו. [...]
למרות שהמקום החביב עלי הוא הבית שלי (תמיד. אבל מאז שיש לי ילדות – יותר), למרות שמקומות אחרים מביאים עלי עומס כי צריך ערנות והשגחה יתרה, למרות שאין נוחה מהמיטה שלי ולמרות שאני ממש לא אוהבת לארוז, למרות שאני עצלנית מושחתת וקוטרית בלתי נלאית – כשבאים ומזמינים אותי לבלות את החג עם ככככככל המשפחה וחותמים ב"ליד ירושלים, פנסיון [...]
