המסע ליפן ובחזרה

על הנקת צמד חלמתי עוד כשהיתה לי יונקת ראשונה ויחידה (לא יודעת למה).
אחרי שנאלצתי להפסיק להניק את אור בפתאומיות הרבה לפני שהתחלתי לחשוב על אחותה, אחרי שהלב שלי קצת נשבר מכל הענין, הבנתי שהנקת צמד תתאפשר לי רק עם השלישית.

למרבה השמחה נטע בענין ונראה שתשאר בענין הרבה אחרי שקשת תאבד אותו (נטע תהיה כנראה זאת שתכבה את האור ותעשה סגירה, לא משנה… המשך...

לקח לספר די הרבה זמן להגיע אלינו הביתה. ראינו אותו אצל כלמיני אחים שלנו אבל איכשהו הם כל הזמן היו באמצע שלו ולא יכלו לתת לנו אותו.
בסוף יובל הלך לספריה וחזר איתו ועם עוד כמה.
כדרכם של ספרים קטנים ורזים (או אולי כדרכו של ספר שהושמץ על ידי קוראים קודמים) הוא שקע בתחתית תיק הספריה כך ששתיתי לפניו את ["מים לפילים"](http://www.text.org.il/index.php?book=07021213) וצללתי לתוך ["קרוב להפליא ורועש… המשך...

זכרון [קשיו](http://he.wikipedia.org/wiki/קשיו) ראשון:
אני בת גיל חד ספרתי. בכל פעם שסבתא ברכה מגיעה לביקור היא נותנת לי שקית נייר קטנה עם קשיו קלוי ומלוח, שאריות מהצטיידות בתחנה המרכזית בעפולה בדרך אלינו.

עוד מאותה תקופה- קשיו מעורב בשקדים ואגוזים אחרים, כולם קלויים, מלוחים מדי וגרים יחד בפחית קטנה. זה אצל סבתא ברכה בבית.

———-

זכרון קשיו שני:
סוף שנות התשעים, אני מחפשת (ומוצאת) קשיו לא קלוי… המשך...

בצהרים חשבתי שניצחתי את השיטה.
הבנות היו אצל חברה ואני חזרתי הביתה עם אהובתי הצעירה כשכל הדרך יש לי בראש "בצל ממולא ברוטב רימונים" ומכיוון שידעתי שאין בבית אורז השתדלתי שבדמיון שלי תהיה קינואה (לא עבד).

אני והאהובה בבית, לא ממש רעבות ואין את הזמזום הזה הרגיל (*אנחנו רעבות*). אני מזכירה לעצמי לתת לה יותר ממה שהיא מבקשת ומקפידה לעצור מה שאני עושה בכל פעם שהיא נצמדת אלי, לקחת אותה… המשך...

(היינו עסוקים בללדת וכל זה)
אבל היום נתקלתי בסיפור לידה בתמונות שהזכיר לי אותה.
אצלנו זה היה לגמרי אחרת (אולי הדימיון היחיד הוא בכך שהלידה היתה במים ונולדה בת) אבל מה ששבה את לבי היה השלווה שעוברת יפה ברצף התמונות (לא שאני משווה אבל יש תמונות לידה שעושות את עורי חידודין חידודין. חפשו לידות ביוטיוב ותתחדדו בעצמכם). ב-ד-יוק כזאת שלווה היתה לנו… המשך...