יום שישי, נובמבר 2nd, 2007
אמא תנעסי לי
הדפסתי את המתכון, הבאתי אותו בפני הבנות שכבר מזמן שכחו שבקשו עוגת שוקולד ופרשו לעיסוקיהן – בכל זאת, עברו כבר איזה 5 דקות – והכרזתי שיש לי מתכון ועכשיו רק צריך ללכת לקנות חומרים (כי יש בה מוצרים אקזוטיים כמו חמאה). בחדר מצאתי ילדה אחת שעושה פרצופים ותנועות מול המראה ועוד ילדה שמשחקת ב"הך פטיש" עם שתי ידיים, סימולטנית (בימנית פטיש של שניצלים כי הפטיש שמגיע עם המשחק זה בדיחה ואי אפשר לפצח איתו אצבעות). נחשו מי עשתה מה (מי שלא מזהה שיתבייש לו וילך לקרוא אחורה).
זאת מהמראה חטפה את המתכון מהיד שלי וגילתה שליד המתכון מופיע ציור קטן של בחורה בחצאית קש. מיד נשכבה על הפוף והתחילה לתאר בעיניים מצועפות איזו נסיכה נפלאה מצויירת כאן וכמה ורודה ונהדרת השמלה שלה וכמה אדום ובוהק הפרח בשערה (עכשיו תבינו, המדפסת אצלנו מדפיסה רק בשחור לבן). הבנתי שבקצב הזה עוגה לא תהיה, לקחת סל והלכתי למכולת.
