המסע ליפן והלאה

אמא: מה יש לי בבטן? נטע: קשת היפונת אמא: מה זה קשת היפונת? נטע: — אמא: זה חתול? נטע: לללאאאאא אמא: זה צפרדע? נטע: לללאאאאא אמא: אז מה זה? נטע: זה ערוֹב!

כבר מהכניסה אני מרגישה בבית. מיד אחרי הש.ג. אנחנו עוברים בתוך עננצ'יק של ניחוחות מוכרים, עזים אני חושבת לעצמי, פרות, תגיד אח"כ אמא ובסוף פשוט נעשה לשם טיול ונגלה גם וגם (וכבשים). עצים ופרחים, גבוהים ונמוכים, ורוח, ועשב, והמון מכוניות יקרות בחניה. איפה נחביא את הג'סטי תשעים וקצת שלנו?

לא הצלחנו לקבל את אחת מהמיני [...]

לו היתה לי קיבה אקורדיון. קיבה פוטון. הייתי שומרת עליה קטנה ומקופלת בכל הימים, מסתפקת במועט, גומרת הולכת, ממשיכה הלאה, לא מתעכבת. ובימים כמו אלה, כששפע של אוכל טעים טעים טעים היה נפרש בפני, הייתי פותחת אותה, ועוד קצת, ועוד קצת, עד שהפה היה אומר "בסדר. אני חרוך, אני עייף. די". אבל אין לי. איזה בעסה.

כרגיל התחלנו באיחור. נטע [...]

בדרך כלל אנחנו לא מכינים עוגיות. יש לנו את סבתא אסתר האלופה ששולחת לנו עוגיות שהיא מכינה במיוחד בשבילנו (בלי אגוזים מסוכנים, בלי שומנים מוקשים) והילדות תמיד מזהות שיש עוגיות בבית ולא נחות עד שאין. חוצמזה הילדות לא ממש מתלהבות מהכנת עוגיות (אלא אם כן מדובר בעוגיות שאפשר לקרוץ מהן צורות ואז זה ממש מעניין את אור [...]

ביום שישי היו סביב השולחן דיבורים על טיול בשבת. נחמד מאוד שהם נמרצים כאלה אבל לנו יש בעיה כי: א. אנחנו פדלאות ב. אנחנו לא אוהבים להיכנס לאוטו ולנסוע ג. יותר מזה אנחנו לא אוהבים להיתקע בפקקים

אז יוצא שטיול בשבת (אביבית חייכנית כזאת) הוא ממש עבירה חמורה על כל הכללים. אבל דודי וגלעד יהיו וכפיר וקרין ומורני… וכלכך [...]

נטע יונקת מאמא שרואה סרט קצת מצחיק: אמא, את צוחקת אותי או צוחקת את הסרט?

נטע: עכשיו אני יושבת לאכול ואח"כ אני אנשוף בדחליל

(אין לנו דחליל אבל נטע קיבלה חלילית חדשה)