אמא: מה יש לי בבטן? נטע: קשת היפונת אמא: מה זה קשת היפונת? נטע: — אמא: זה חתול? נטע: לללאאאאא אמא: זה צפרדע? נטע: לללאאאאא אמא: אז מה זה? נטע: זה ערוֹב!
המשך
אמא: מה יש לי בבטן? נטע: קשת היפונת אמא: מה זה קשת היפונת? נטע: — אמא: זה חתול? נטע: לללאאאאא אמא: זה צפרדע? נטע: לללאאאאא אמא: אז מה זה? נטע: זה ערוֹב!
המשך
כבר מהכניסה אני מרגישה בבית.
מיד אחרי הש.ג. אנחנו עוברים בתוך עננצ’יק של ניחוחות מוכרים, עזים אני חושבת לעצמי, פרות, תגיד אח”כ אמא ובסוף פשוט נעשה לשם טיול ונגלה גם וגם (וכבשים).
עצים ופרחים, גבוהים ונמוכים, ורוח, ועשב, והמון מכוניות יקרות בחניה. איפה נחביא את הג’סטי תשעים וקצת שלנו?
לא הצלחנו לקבל את אחת מהמיני סוויטות ששרון המליצה עליהן (אמא עשתה את ההזמנה והבחורה במוקד ההזמנות אמרה שהיא תשתדל, שזה כמו להגיד לא) אבל קיבלנו מיני אחרת עם נוף לכל העמק הזה שאין לי מושג איך קוראים לו אבל הוא כולל המון המון המון… מהכל.
והכל ממוסגר בעצים שרוקדים ברוח, חלק מהם כליל החורש שהוא הוא, כנראה, הסאקורה הישראלית…. המשך
לו היתה לי קיבה אקורדיון. קיבה פוטון.
הייתי שומרת עליה קטנה ומקופלת בכל הימים, מסתפקת במועט, גומרת הולכת, ממשיכה הלאה, לא מתעכבת.
ובימים כמו אלה, כששפע של אוכל טעים טעים טעים היה נפרש בפני, הייתי פותחת אותה, ועוד קצת, ועוד קצת, עד שהפה היה אומר “בסדר. אני חרוך, אני עייף. די”.
אבל אין לי.
איזה בעסה.
כרגיל התחלנו באיחור. נטע התעוררה רגע לפני שרצינו לצאת ונאחזה בנונו כמו ילדה בקשית של המילקשייק שנגמר ועושה רעשי פחחח פחחח.
אני הצעתי לה גם את השני. גם לי קשה לעזוב אותה.
אור עופפה מולנו ערומה ומאושרת - הבוקר היא התעוררה עם שיר ולא עם דאאאאאי. איך אני אעזוב את שתי המהממות האלה עכשיו? ועוד ליומיים וחצי?… המשך
בדרך כלל אנחנו לא מכינים עוגיות.
יש לנו את סבתא אסתר האלופה ששולחת לנו עוגיות שהיא מכינה במיוחד בשבילנו (בלי אגוזים מסוכנים, בלי שומנים מוקשים) והילדות תמיד מזהות שיש עוגיות בבית ולא נחות עד שאין.
חוצמזה הילדות לא ממש מתלהבות מהכנת עוגיות (אלא אם כן מדובר בעוגיות שאפשר לקרוץ מהן צורות ואז זה ממש מעניין את אור אבל משעמם אותי) ואנחנו לא רוצים שדברים כאלה יסתובבו אצלנו בבית יותר מדי (גם לאמא שלהן יש בעיית ברקסים כשמדובר במתוקים) אז פשוט לא מכינים.
אבל אתמול יצא שהוחלט שמכינים עוגיות (אמא החליטה. אמא נורא בקטע של משקיענות השבוע. הנה - שלשום שיחקנו בחמר והכנו משה בתיבה וגם… המון פירורי חמר יבשים פזורים על המחצלת. בסוף היום מצאתי את משה הקטן, רועד מקור ללא תיבה וללא שמיכה שנשברה כבר בצהרים, מוטל על השיש במטבח)…. המשך
ביום שישי היו סביב השולחן דיבורים על טיול בשבת.
נחמד מאוד שהם נמרצים כאלה אבל לנו יש בעיה כי:
א. אנחנו פדלאות
ב. אנחנו לא אוהבים להיכנס לאוטו ולנסוע
ג. יותר מזה אנחנו לא אוהבים להיתקע בפקקים
אז יוצא שטיול בשבת (אביבית חייכנית כזאת) הוא ממש עבירה חמורה על כל הכללים.
אבל דודי וגלעד יהיו וכפיר וקרין ומורני… וכלכך יפה בחוץ, אז שלא נלך?… המשך
נטע יונקת מאמא שרואה סרט קצת מצחיק:
אמא, את צוחקת אותי או צוחקת את הסרט?
נטע: עכשיו אני יושבת לאכול ואח”כ אני אנשוף בדחליל
(אין לנו דחליל אבל נטע קיבלה חלילית חדשה)… המשך