אתר המנשאים הישראלי
חלק מהזכויות שמורות
אחרי לילה של הרבה שוקולד ומעט שינה עזבתי ילדות ישנות ונסעתי עם סבא יונתן לתפוס מקום טוב ביער. זאת היתה לי הפעם הראשונה ביער בית קשת ואין מה לומר - פדיחה. איך לא הכרתי מקום קסום כזה?
דמיינו יער פיות, עם כלמיני עצים וביניהם סלעים ועשב ופרחים מכלמיני סוגים,
עכשיו תעשו לזה את ההפחתה המתבקשת משנה שחונה כמו שנה זו ותקבלו את יער בית קשת…. המשך
פרפרים אפשר להכין מנייר או מבריסטול אבל הכי שווה להכין אותם מ”מפל”. פרפרי מפל אפשר להשאיר בחוץ בגשם ולא קורה להם כלום (עד שמגיע ויטו ואז רק אלוהים יכול לעזור להם).
מפל זה מין חומר פלסטי כזה שטוח, כמו דף (”דף שילדים לא יכולים לקרוע” הגדירה אור ובכך הפכה אותו לחומר היצירה האידיאלי לכח ההרס שגר אצלנו בבית), אפשר לגזור אותו בקלות רבה (אה… כבר לא עמיד כמו שחשבנו) והוא מגיע בשלל צבעים…. המשך
בסוף בסוף, כשכולם כבר הלכו ואור לקחה אותי ביד והובילה אותי לראות את העירית, הבנתי מה זה אוכל של פיות.
היא עמדה שם, הפייה שלי, מנופפת בכנפייה, בוחנת את הפרח מכל הכיוונים בחיפוש אחר חיפושיות ואז תולשת אותו, מכניסה לפה ולועסת.
אוכל של פיות, גם יפה וגם טעים. אין לי סיכוי להתחרות בעירית…… המשך
בהתחלה החלטנו על הנושא (שהיה ברור וידוע מראש) - זה יהיה יומולדת של פיות.
אח”כ החלטנו על התפאורה (יער של פיות עם כלמיני דברים עם נצנצים) ואז הגיע שלב האוכל.
מעבר לזה שהחלטתי על אוכל מקומי של סוף חורף היה צריך משהו פייתי. דגנית אמרה שהם קראו בספר שפיות אוכלות אוכל טעים טעים, כזה שאם בני אדם טועמים אז כל האוכל הרגיל שלהם מרגיש להם כמו ג’יפה של בין האצבעות (אולי לא זה היה המינוח המדויק אבל זה היה הכיוון). אוקי, אז נאכל שוקולד…. המשך
העשבים גבוהים, הסרפדים דוקרים, החרדלים פורחים בגובה האף, החוביזות מוציאות פירות.
אחרי שהיה גשם ושמש ושמש וגשם הכל הגיע לשיא.
עכשיו הגיע הזמן להתמודד עם ההזנחה ולכסח את כל העשב השוטה לפני שיבוא הקיץ ויהיה ג’ונגל.
