המסע ליפן והלאה

את נשואה כבר יותר מחצי שנה / יש לך פחות מ3 ילדים / הגדול שלך כבר בן שנה וחצי עוד מעט / את מעל גיל 34 ועדיין רווקה / את מעל גיל 34 וזהו.. את בחזקת חשודה. וכל עוד לא הבאת פתק מהרופא שמוכיח אחרת – כנראה שאת בהריון.

פעם לא ידעתי מהחיים שלי. אבל איך יכולתי לדעת?

לומדים. בגלל זה עם נטע הכל הלך הרבה יותר חלק מאשר עם אור. ההנקה הלכה חלק, למדנו מהר איך לישון (יחד) בלילה, לא טרחנו להביא מיטת תינוק הביתה (גילינו שהרבה יותר קומפקטי לשים כביסה נקייה בסלים), ויתרנו על ריסוק של אוכל, עשינו את כל קיצורי הדרך המתבקשים [...]

לקום בעשרה לשש, להגיע לשטח בשש (ורק לנעול את הנעליים לוקח לי 11 דק'), לגלות שהשמש כבר גבוהה מספיק ואפשר בהחלט להתחיל להגיע בחמש וחצי, להתחיל עם הכרוב שזה סתם אבל להמשיך עם הכרישה שזה כיף כיף (המחשבות על קציצות כרישה מעירות את הבטן שמתחילה לעשות גורו גורו), אח"כ לקבל קריאה בהולה מהמטבח שצריך חצילים, להידבק מטוב [...]

שוברים את העשרת, ברוורס אור פותחת חבילת מיני-כיף-כיף עליה כתוב שיש בפנים 11 יחידות, מוציאה אחד לה ואחד לנטע אור:אבא, הוצאתי שניים. כמה נשאר? אבא:9 אור מרימה אחד:"ג'ו איצ'י" (11 ביפנית), מרימה את השני: "עשר", מצביעה על השקית:"תשע!" הילדה למדה לחסר. לבד!

מילים מקוריות של נטע: נעלים – ayay גרביים – amay כלב – dudu בואי שבי אני רוצה לינוק (כי ככה אני תמיד, [...]

When you’re growing up in a small town When you’re growing up in a small town When you’re growing up in a small town You say, no one famous ever came from here .

אור מסתכלת על בובת האישה התלויה במטבח (זאת שבחצאית שלה מתחבאות כל שקיות הסופר).

אור:מה האישה הזאת עושה? יובל:שומרת על השקיות אור:אהה… היא נמצאת בכל מקום? יובל:לא, היא נמצאת במטבח. מי נמצא בכל מקום? אור:האיש הזה שאמרת לי יובל:אלוהינו? אור:כ-ן!

סבתא (מגישה לאור במבה):בבקשה מתוקה אור:תודה מתוקה