כשכולכם תהיו מעולפים מאוברדוז של קניידלך וגפילטע (או בקצרה – אוכל אפור עגול), על השולחן תהיה כוס מיותמת שמחכה עדין לאליהו, בחדר ליד יחלום ילד על מתנת אפיקומן ובחוץ כבר יעלה השחר ליום חדש שכולוהו מהצהה, אנחנו נאנח בהתנשאות כשעמישראל ימחא כפיים לטייס האמיץ בטיסת בריטיש מלונדון לתלאביב.
עד כאן.
בכניסה לאונסן התפצלנו. אני זכיתי באור הפעם (וגם בפעם הקודמת. היא מפתחת עכשיו זהות מינית ולדעתה היא צריכה להיות בצד של הבנות. הבעיה היא שהזהות הזאת נמסה ונמחקת במים חמים ותמיד אחרי שעה היא מבקשת לעבור לצד של הבנים ולהיות עם אבא).
לפני הדלת היו זרוקות המון נעלי בית אחידות. כן, זרוקות. גם לאור היה קשה עם [...]
הדרך למקדש מתחילה בטיפוס. זה יכול לקחת 5 דק' אפילו עם ילדה על הגב אבל יש בדרך את כל הבאמפרים האלה בצורת חנויות עם חולצות יפניות וכוסות יפניות לתה או סאקה, כפכפים יפניים עם סולית עץ שתגרום לך ללכת מצחיק וקישוטי קיר יפניים. כולם יפים וכולם ירגישו זרים בבית הלא יפניים שלך כי אתה לא יפני. [...]
זוכרת את הפעם הראשונה שלי. הייתי מטושטשת, לא מפוקסת. הכל נראה כמו פסיפס של כתמי צבע וסימנים שיוצרים רקע מחוספס לכמה תמונות ברורות. הנה עגבניה, הנה בננה, הנה פסטה. כן, זה היה כמו לונה פארק אבל אני, בלונה פארק, עולה רק על המתקן הזה עם הפילים שאפשר להרים ולהוריד עם ג'ויסטיק. רכבות הרים עושות לי בחילה. [...]
פוג'י, זה שבעבודה על יפן שעשינו בכיתה ו' הדבקנו תמונה שלו מצולמת בשחור לבן (שחור למטה לבן למעלה) מאינצקלופדיה אביב, ההר שמסמל יותר מכל את יפן עם שלג מקשט את החלק העליון שלו כמו איזה קינוח עם קצפת (ביפן זה בטח יהיה משעועית אדומה ומוצ'י). מכירים פוג'י? אז פה, מאחורי הסופר במרחק נגיעה. פוג'י באפור [...]
כבר הבנו שאנחנו לא אנשים של "אטרקציות תירותיות". הספיק לנו ביקור בגן פסלים מעפן (סליחה, גן פסלים נחמד) כדי לגלות שבבית יותר כיף (יש חימום ריצפה ). יורה ומון ג'ין עושים כמיטב יכולתם להזיז אותנו מהסלון מדי פעם (שלא יהיו לנו פצעי לחץ ). הם מודיעים לנו שעוד מעט יוצאים, אח"כ מסיעים אותנו [...]
