יום שבת, פברואר 23rd, 2002
היום השני
ש איזשהו סט של כללים שמנחה אותנו בחופשות האחרונות שלנו. לאט, רחוק, רגוע, שקט. לאט. לאט. אז איכשהו הצלחנו לרדת לארוחת הבוקר בזמן. אבל לקח לנו עוד שעתיים לצאת מהחדר. אמרתי לאט? הבוקר הביא איתו כמה גילויים חדשים: מבפנים האוטו נראה כמו רכב הלוויות. שחור משחור. מבחוץ הוא הופך דומה יותר ויותר ככל שהזמן עובר, לאוטו שהשארנו בבית [...]
