אתר המנשאים הישראלי
שלג ירד, היה קר ורטוב
ישבנו בבית, הבטנו לרחוב
ראינו בוידאו איזה סרט מומלץ
פתאום מי הופיע בדלת? זה כץ!(מתוך - חתול תעלול ביפן)
פרסום הפוסט הזה התעכב מסיבות טכניות ולמרות שהוא על שלג, הימים האחרונים יבשים ושמשיים. קפץ עלינו אביב.
אבל מכיוון ששמש יש לכם בשפע (בדרך כלל. אני יודעת שבימים אלה הגעתון עלה על גדותיו ונהריה מוצפת) ומכיוון ששמענו תלונות על זה שאנחנו מחביאים את השלג שלנו - אז הנה.
זה השלג הראשון שלנו.
כבר ראינו שלג בחרמון וברמה ובאירופה אבל אין דין שלג מעוך, מבוצבץ, משומש וישן כדין שלג שיורד לך על הראש, ויורד עוד ועוד ומצטבר ואין מספיק רגליים שיכולת להטביע בו טביעות כדי לפגום בקסם שלו.
זה השלג הראשון שאנחנו זוכים לגדל עוד משלב הענן, דרך הרסס הקל שלא מצטבר, הפתיתים השמנים שעפים באלכסון, הפתיתים הקטנים שנופלים ישר למטה, השכבה הלבנה שמתעבה, העקבות שנמחים עד שאנחנו עוברים לידם בדרך חזרה, השקט שאחרי ובסוף - הגוויעה.
בדרך יש את כל הקולות שהוא עושה. שלל הוושים שהוא יורד בהם, כלמיני פכחים שהוא נדרך בהם, בהתאם לגיל ולמזג האויר, והכי מרנין - הטפטופים והקריסות מגגות ועצים אל האדמה בקול של התחדשות כשמתחמם בחוץ.
הלכנו בו, שיחקנו בו, עשינו איש שלג ( כך הוא נראה בהתחלה
וכך מצאנו אותו אחרי יום שמש.
די ברור למה קראנו לו מייקל ג’קסון, לא?) אבל יותר מהכל - חיכינו שילך. כי שלג זה נחמד, גם חורף וקור ושלוליות וגשם, אבל כשיש לך ילדים קטנים אז שמש הכי שווה.
אם בדרך כלל אנחנו לא עושים הרבה, אז כשיש שלג זה ממש בית זונות. ביום השלג השני האכלת הבוקר בוטלה (מראש) בגלל קרח על הדרך.
לא התווכחנו (אלא המשכנו לישון עד 10).
ביום השלג השלישי, קצת נמאס לי ולנטע לא לעשות כלום אז הזדנבנו אחרי קיישין והיטומי.
הם מאוד עסוקים. כל הזמן.
השבוע קיישין גם כותב בלוג של שבוע באיזה אתר אז הוא דואג שהשבוע שלו יהיה מאוד מגוון כדי שיהיה מה לספר ולהראות.
אתמול, למשל, יובל הודיע לי בהתרגשות שהם הולכים לתפוס חזירים בשלג.
בדמיוני ראיתי אותו רץ בשלג העמוק אחרי חזיר, מכניע אותו, שוכב עליו ומצמיד אותו לבוץ בזמן שקיישין וכץ קושרים ונושאים אותו משם.
בפועל זה היה די דומה.
באמת היה שם חזיר.
קיישין וכץ העבירו את החזיר באלגנטיות לכלוב בטרקטור ויובל הוזמן לשבת על הטרקטור מלפנים - כמו שכץ ניסח את המצב בקצרה: pig heavy.
כן כן יובל הוזמן למשימה כדי לשמש משקולת.
אמרתי לכם שאנחנו בטטות. <יובל אומר שאולי בגלל זה הם מאכילים אותנו בכלכך הרבה חטיפים יפניים. כדי שנהיה משקולות טובות!>
השבוע הבנות היו קצת חולות, כל אחת בדרכה.
נראה לי שאנחנו כבר בדרך החוצה מכל המחלות האלה (שאף אחת מהן לא קשורה למזג האויר). זה סוג של שכנוע עצמי רגע לפני שנופלות לי הפטמות עם נטע אחת מחוברת לקצה שלהן.
משהו טעים לקינוח:
אחה”צ הלכנו לקטוף שיטאקי ביער הסוגי.
כולם היו מרוצים, כולל אור שמצאה בקלות המון פטריות לקטוף, נטע שאכלה בוץ וההורים שלהן שקיבלו בסופו של יום (ארוך, כרגיל. היינו שם איזה 20 דק’ שלמות) סל פטריות טריות לארוחת הערב.
עוד מעט נאכל פסטה עם שיטאקי וטופו. טעיםםם 
אתם מוזמנים לראות תמונות מהשלג ובכלל כאן
יש גם קישור קבוע בעמוד קישורים
חנוכה שמח
הלו בובה איזה כיף לחזור ולקרוא ואתך בשוטף, מיפן הרחוקה והקפואה. אני פה מחופרת מתחת למיטה, אמורה לעשות משהו לעבודה, אבל במקום זה שוקעת בתיאורים המאממים שלך… פשוט נהדר! נשיקות ואהבה וחג חנוכה שמח סוניה, שמעון וחבורת מטרף
היי יקירתי, כמה כיף לקרוא אתכם! אנחנו בעיצומו של חנוכריסטמס. אלה עם יד שבורה עם גבס אדום (צבעי החג) לא נראה שזה מטריד אותה במיוחד. עוד מעט נצא לבנות איששלג משלנו. חנוכה שמח ומואר נשיקות ממשפחת הויקינגים