המסע ליפן ובחזרה

לא מאמינה שזה קורה לי. שאני אתחיל לתת הסברים על מלאכת יד. תראו, אפילו הוספתי נושא חדש לבלוג ע”ש המלכה האם. ועוד לא סיפרתי על היצירות מעיסת נייר שאנחנו עושות.
טוב, כל דבר בזמנו ועכשיו, רגע לפני שפורים משחרר את אחיזתו בחומות ונפרד מאיתנו לשלום, עד היציקה הבאה, הנה הסבר לרעשן מאמם לגמרי שהוא גם יפה, גם עושה רעש נעים וגם לא עשוי מקופסא של קוטג’.
כל הזכויות (על המצאת הרעשן) שמורות ליובל מהגן האנטרופוסופי בציפורי וכל התמונות והביצוע - של דברת הדודה האלופה.

לוקחים ענף של אזדרכת בצורת האות Y.
הצורה חשובה, העץ פחות קריטי, רק חשוב שזה יהיה עץ עם קליפה רכה שאפשר לגלף בקלות (אזדרכת מתאימה בהחלט).
מגלפים את הקליפה.
בגן הם עושים את זה עם ילדים בני שנתיים ומעלה, אצלנו עשו את זה בת שנתיים ובת ארבע (עם עזרה). לא צריך סכינים חדים בשביל זה, הקליפה רכה וגם סכין מטבח פשוט יעשה את העבודה (אם כי דודי מעירה שבני הארבע שלהם מתים על גילופים ועושים את זה גם עם סכינים קצת יותר חדים).

הנה המהממות מגלפות:

אחרי הגילוף משייפים עם נייר זכוכית בשביל שיהיה חלק ונעים.

אחרי שקיבלנו מקל מגולף וחלק - כורכים חוט ברזל דק על זרוע אחת, משחילים חרוזים, צדפים ופעמונים קטנים וסוגרים על הזרוע השנייה.

הרעשן מוכן.