אתר המנשאים הישראלי
זה לא חדש שיש לי פייה בבית. אני, בתור אמא שלה, מרגישה צורך לתת לה את כל האמצעים להתפתחות מיטבית.
אחרי שהתוודענו לספר המתוק “אליס הפיה” (ונטע התחילה לקרוא לאור “פיה קבועה” במקום “פיה קסומה”) הבנתי שיש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור לה קצת.
מטה קסמים.
היה לי בראש שילוב של עץ ולבד אבל ידעתי שיקח לי זמן לתפור את הכוכב והפתיל שלהן קצר גם ככה אז הלכתי על “גרסת עניים”. וזה הולך ככה:
מתחילים עם כוכבים מ”מפל”. זה חומר שנשאר לי בבית עוד מהיומולדת של אור אז בחרתי להשתמש בו.
מסתבר שהפתיל שלהן אפילו קצר משחשבתי ואחרי שבחרו את הצבעים לכוכבים שלהן וראו אותי מתחילה לסמן ולגזור - הן הלכו לבית על העץ שלהן כדי לעשות דברים יותר מעניינים (למשל - לריב).
כשהן חזרו היו 4 כוכבים גזורים מוכנים.
שמחה ומרוצה (ובעיקר - מסודרת ומאורגנת) הלכתי להחזיר את שאריות המפל למקום וכשחזרתי גיליתי ששוב עשיתי את הטעות והשארתי את נטע ליד מספרים.
שוב החזרתי את המפל וגזרתי עוד שני כוכבים במקום אלה שהיא הפכה לקונפטי.
ילדה זריזה, אין מה להגיד!
עכשיו מגיע השלב של ההפעלה, החלק שלהן בעיצוב השרביט.
קודם כל מדביקים שני כוכבים זה לזה כדי לקבל כוכב דו-צבעי (מסתבר שהמפל הוא חומר שלא אוהב להידבק לעצמו, במיוחד אם עיקמו אותו קודם) ואז..פאייטים בשלל צבעים, קונפטי, דבק, מכחולים. בהצלחה.
בכל פעם מחדש אני שוכחת ומגלה שוב שהדבר שהכי מגניב את הילדות שלי (פרט לנצנצים) זה דבק על הידיים. תמיד זה מתחיל בהדבקה של משהו על משהו ומהר מאוד עובר לקילוף מרוכז של דבק מיובש מהידיים.
כך או כך, כמה דקות אחר כך היו לנו 2 כוכבים מקושטים בפאייטים בצד אחד
ובצד השני… סוג של אסון טבע…
יש לנו כוכבים. נעבור למקל עצמו.
הילדות עסוקות מאוד (יש עוד הרבה מה לקלף מהידיים) אז אני יוצאת לבדי לגזום לי שני ענפים צעירים של אזדרכת.
אפשר להשמיץ את העץ הזה עד מחר (על השתלטנות שלו, הרעילות שלו וכל השאר) אבל לצרכים כאלה - אין עליו.
הוא מוציא כל הזמן ענפים חדשים וישרים עם צימוחי עלים שיורדים בליטוף ויש לו קליפה שאפשר לגלף עם סכין פשוט (קהה).
בהתחלה חשבתי להשאיר ככה (אפילו אור אמרה לי אח”כ שגם ירוק זה צבע של פיות)
אבל בסוף לקחתי סכין ובשתי דק’ עבודה הפכתי אותם לראויים
מהקטע של החיבור חששתי ואכן היתה סיבה לחשש.
אין קושי לחרוץ בענף אבל כל העסק לא יציב. אולי דבק 3 שניות היה עוזר אבל אין לי.
מקווה לטוב, תוקעת את הכוכב ועוברת לחלק האחרון - הנפנפים.
כמה פיסות של בד-כילה ועוד כמה של בד ורוד (פיות, כן) מודבקות לרצועה אחרת שנכרכת סביב המקל מתחת לכוכב. אני לא יודעת איך זה יראה כשהמקל יתיבש ויצטמק קצת אבל קודם נראה שהמטה הזה שורד את הלילה ואז נדאג להצטמקויות שלו.
קיבלנו מטה פיות מתנפנף, גרוזיני להחריד
אבל מתנפנף ועושה את כל האפקטים (קסמים וכו’)
אני די מרוצה, מתעלמת מתשדורות מחאה המגיעות אלי מטביליסי, פונה לזוטות אחרות (ארוחת צהרים) ואז מגלה שהחריץ לא עשה את העבודה ויש כבר מטה אחד מפורק. הכוכב נפל.
אחה”צ אני מחליטה לחזור לתכנית א’, גוזרת כוכבים מלבד, תופרת מסביב, ממלאת בחומר מילוי ובפעמון קטן ומצמידה טוב טוב (עם חוט) לחריץ היקפי שאני חורצת על המקל.
להשלמת הקסם אני מדביקה נצנצים עדינים עדינים.
אין מה לומר, אמא למופת.
אני יכולה לעזוב את הילדות בשקט וללכת לסרט כשאני יודעת שהן מצוידות היטב בכל הדרוש להן כדי לקסום אחת את השניה.
כשאני חוזרת, כמה שעות אחרי, אבאשלהן מספר לי שהן גילו משהו מדהים בקשר למטות הקסמים שלהן. הן גילו שבלי הכוכב בקצה (אפשר להסיר אותו אם מושכים מספיק חזק) אפשר להרביץ איתו יותר בקלות.
נראה לי שמחר נלך לקנות שתי שפופרות של דבק 3 שניות.
קרעת אותי מצחוק :-)) אגב, המקל של השרביט השני זה אותו אחד שגילפת (נראה מצוין)?
כן. ככה זה נראה אחרי הגילוף.
בגן של דודי גם הקטנים מגלפים, זה קלי קלות עם האזדרכת.