המסע ליפן ובחזרה

(בלי מלים)

משחק שאור ואבא משחקים בעקבות שאלה של אור “בשביל מה יש לנו ברכיים”.

- בשביל מה יש מרפקים?
- נסי לאכול עכשיו בלי לכופף את המרפקים.
(מנסה, נקרעת מצחוק) - אני לא יכולה!
- בשביל מה אנחנו צריכם אף?
- בשביל לנשום ובשביל להריח
- וגם בשביל להחזיק את המשקפיים שלא יפלו…
- ולהחזיק את הנזלת
- ומה תעשי בלי אצבעות? תסגרי אגרופים ואל תוציאי אצבעות. עכשיו הנה כפית מלאה אוכל, נסי לאכול… הי! בלי להפיל לרצפה אוכל!
- אני רוצה מים
- הנה כוס מים. נסי לשתות בלי להשתמש באצבעות (דווקא מצליחה…) ומה התפקיד של הפופיק?
- אין לו תפקיד. היה לו תפקיד כשהייתי בבטן

אור ואבא ממשיכים עם משחקי התפקידים ולא שמים לב שנטע לקחה את הכוס וגם היא לא משתמשת באצבעות.

-אוי! נרטבו לי הגרביים!
- עכשיו אנחנו יודעים בשביל מה יש לנטע אצבעות! בשביל שלא ירטבו לאור הגרביים!

שעת צהרים שקטה. אמא במטבח, אור במחשב שלה ונטע לידה, מתבוננת ומעודדת.
מתישהו אבא מגיע וכל נשות הבית רצות אל המדרגות לקבל את פניו (קרני השמש מאירות מאחור ויוצרות הילה מעל ראשי כולם, הציפורים מצייצות, הפרחים פורחים וכו’).
מה זה השערות האלה על הפנים של נטע?
אמא מסתכלת (לראשונה בשעה האחרונה) על הפנים של נטע ורואה המון שערות זהובות דבוקות לכל שטחי ההדבקה על הפנים והכתפיים והחזה של נטע (מסתבר שיש הרבה. הילדה מנוזלת).
אוקי, היה לנטע “אירוע מספריים” ורק נשאר לגלות מי הקרבן.
איך אור? שלמה
ואיך נטע? שערות פרועות משני צידי הראש ובאמצע… מה זה האמצע? מה זה פודל הזה?
היה לי שדון זהוב ועכשיו יש לי אבנר גדסי.
(לא לדאוג. זה גדל. רק שבינתיים היא נראית כמו ילדת מחנות שברחה באמצע הגילוח).

אגב ילדת מחנות -

-נטע, כמה גרביים גרבת?
- המוווווווון!