ועוד תגובונת (אחרונה, מבטיח): באמת הדבר הכי גרוע זה הדברה ביתית. הסיבות לזה פשוטות - זה חייב לצפות את הבית בחומר שנשאר כי נותנים אחריות שישה חודשים או שנה. החרקים שמדובר בהם (נמלים ומקקים) מפתחים עמידות במהירות מופלאה. מי שמשתמש במינון המומלץ, לא יעמוד באחריות… שלא לדבר על פרעושים שהן חיות ממש קשוחות. החומרים שמדובר בהם ממש רעים. יש סוגים רעים יותר ורעים ממש ממש. הסוגים הרעים יותר עולים המון כסף - נחשו מה מרססים לכם? רוב האנשים אפילו לא שואלים מה חומר הריסוס. אם אתם וילדכם נכנסים לדירה מרוססת, כולם סופגים כמות מאוד גדולה של רעלני עצבים שלא מרצון (הרעלה פסיבית? קליט!).

נו, זה קצת טיפלה טיפלה מניפולטיבי. שוב, יוצא שאני מגן על משהוא שאני לא רוצה להגן עליו, אבל למען הויכוח… ניתן להפעיל סדרה דומה של טיעונים על נסיעה במכונית. אבל אתם משלימים על זה, נכון? יש לכם המון תירוצים אני מניח, אבל העקרונות דומים. פליטות של מכונית מזיקות לאדם ולסביבה. מכוניות מאוד מסוכנות בפני עצמן במיוחד לילדים. מים הם רעילים אם שותים אותם בכמות גדולה. כמות החומרים שאתה משתמש בהם שאם תכניס אותם לעיין יגרמו נזק היא ממש גדולה (אפילו אבקת כביסה BIO DEGRADABLE שאני לא יודע אם זה מה שאתם משתמשים בו. מספיק דמגוגיה לפוסט אחד… כל מה שרציתי להגיד שצריך להכניס דברים לפרופורציה ולנסות לבער את הדברים הממש כואבים ולא להיות קדושים. חלק מהאנשים שמרססים עושים את זה כי אין להם זמן - קורה. אנחנו נוסעים במכונית כי אין לנו זמן ללכת או לסוע על אופניים לכל מקום - גם קורה. לגבי ראונד אפ - אני מכיר את הסיפור ויש למונסנטו כמו סיפורים נוספים, מסמרי שער אפילו יותר (התירס המהונדס עם רעלן של חיידק למשל). לעומתם מיקרוסופט הם צבא הישועה.

אגב, המאמר על ראונדאפ בויקיפדיה פשוט מרתק. יש שם הכל - מדע, פטנטים, שיווק, שקרים, כלא, ואפילו עקרות ומוות (אבל לא אהבה..). למכורים - לקרוא גם את עמוד ההערות.

ראונדאפ פוגע בתהליך חילוף החומרים של הצמח, תהליך מסוים שאינו קיים בבעלי חיים. מכאן יוצא שאינו רעיל לאדם. נכון? לא נכון..

למי ששותה אותו, יש סיכוי יפה למות. הוא גם חשוד כמסרטן וכפוגע ביצור הורמונים הקשורים לתהליך הרבייה. הוא נחשב כרעיל מאוד אם נוגע בעין…. מי יודע מה עוד? אולי יגלו מחר? עוד שנה?

עיקר הבעיה הוא לא בשימוש בקוטלי עשבים או רעלים בכלל, אלא בקלות השימוש וההתייחסות לחומר. לדוגמא, אותו שכן שהעיר את הפוסט הזה, ריסס בבוקר, ובנו, שלא ידע, קצר את השטח אחה"צ.

לשימוש בקוטלי עשבים (ובכלל ברעלים כימיים) יכולות להיות השלכות נוספות מעבר לריסוס עצמו - החל בתאונות בתהליך הייצור והשינוע (או אפילו ילד שמשחק עם מיכל ריק שנזרק כלאחר יד), דרך השפעה על גורמי סביבה ובעלי חיים אחרים בצורה שאינה ברורה לנו די הצורך, וכלה באינטרקציה עם חומרים אחרים בגוף, כמו זה שרוססה בו האספסת שניתנה לתרנגולת שהטילה את הביצה שאכלנו אתמול.

זה אולי נשמע מופרך בגלל הכמויות הזעירות, אבל יש לזכור שרעלים כאלה נאגרים בגוף במהלך כל חיינו (ובבעלי חיים מועברים בשרשרת המזון), ויכולים להגיע לכמויות מבהילות. זה נקרא מגבר ביולוגי. כנראה הנשק הסודי של הטבע נגד פעולות אלו…

מיגרנות זה דבר גם כללי קצת - מאוד תלוי מה הגורם (אם בכלל מוצאים). אקמול ברגע הנכון (לפני) מונע מהן לגדול ולפרוח. לא רק אצלי, גם אצל כמה מידידי הסובלים. כשהמיגרנה בפריחה מלאה - שום דבר לא עוזר.

אני סבלתי כל החיים ממיגרנות ודעותי על אקמול זהות לשל נעמה ואף קיצוניות יותר. כאב כרוני לא מקנה לאדם את הזכות לא לחשוב שניה לפני שהוא פועל או לנסות לחשוב על הגורם ולא רק על התוצאה. אקמול ממש לא מרפא מיגרנות ומי שסובל ממיגרנות יודע שבקושי את הכאב הוא מעביר.

אקמול טוב למיגרנות? חשבתי שמיגרנות זה בכלל ליגה אחרת…

(ולגבי ההבדלים בין ראונד אפ לדוקטלון - אני משאירה את העניינים האלה ליובל. מבחינתי זה נבלה וזה טרפה. רעל זה רעל וצריך לחשוב קצת יותר מפעמיים לפני שמשתמשים בו).

קיצוניות והכללות זה לא ממש משכנע אף אחד ואפילו מזיק. דוקטלון זה דוגמא די קיצונית (אבל לא הכי קיצונית - יש יותר גרועים, כמו זרחנים אורגניים מכל מיני סוגים שבחלקם משתמשים ברינה ובששון בהדברה בבית). ראונד אפ (שהוא קרוב לוודאי הכי בשימוש) כמעט ואיננו רעיל ומתפרק בחשיפה לשמש ומים במהירות רבה (שעות). זה לא שאני חסיד גדול שלו (מעודד עמידות, יכול במקרים קיצוניים להצטבר במי תהום אם זכרוני אינו בוגד בי) אבל חשוב לשים דברים בפרופורציה ולדעת. ראונד אפ זה לא דוקטלון. ואם היו לך מיגרנות לא היית מדברת ככה על אקמול. שלא יביא את החברים שלו עם הלומים והשרשראות.

הנה דוקטלון