אתר המנשאים הישראלי
בבוקר, בדרך החוצה, ביקשתי מטרומי-סן משהו חדש לשמוע בזמן העבודה.
אני עובדת לבד בצ’יפצ’וק אפרסקים בזמן שיובל מטפל בעבודות הבית (כביסות, נקיונות) והחצר (עקירת שיחים והזזת אדמות). לפעמים קצת שקט לי מדי.
לא, זה לא כמו העבודה עם האפונה הריחנית . בשני המקרים עושים דילול של ניצנים כדי לחזק את הנותרים אבל כאן צריך להשקיע מחשבה, יש כמה דרישות, יש מקום לשיקול דעת ו(הכי חשוב) יש עצים שאפשר לטפס עליהם.
יש גם את טרומי-סן שמחייכת אלי בצאתי ובשובי ושמה לי חטיף אורז בטעם שרימפס או ווסאבי או ג’ינג’ר שיהיה לי עם התה בהפסקת עשר הקדושה.
אתמול שמעתי במינידיסק אוסף שירים יפנים שהיה פסקול נעוריה של ט”ס. פופ ורוק משנות התשעים, מהימים שהיינו מסתובבות עם אוזניות כי לא היינו צריכות להקשיב לאף אחד. מהימים שבהם מוזיקה היתה מרכיב חשוב בסדר היום שלנו. מהימים שנשארו לנו רק אוספים שהכנו לעצמנו בשביל להזכיר לנו שבכלל היו ימים כאלה.
כשט”ס באה לאסוף אותי אחה”צ היא תפסה אותי רוקדת על העץ ונקרעה מצחוק.
אח”כ בבית היא לקחה את המינידיסק ושמה במערכת בסלון כדי להיזכר ועם כל שיר שעבר נאנחה יותר ויותר.
שירים טובים?
לא, הזכרונות…
אקיו-סן הציע, שוב, את ג’ורג’י ווינסטון.
ט”ס הכניסה ראש לסלון, עשתה לי פרצוף שאומר - עזבי, יש מוזיקה שלא שומעים בזמן העבודה, במיוחד אם העבודה היא על סולם גבוה - והלכה לפשפש במה שנשאר מאוסף המוזיקה שלה.
עוד יום שמש באביב המוזר הזה שחלקו שמש, חלקו גשם, חלקו שלג ותמיד יש בו רוח שמסובבת את השבשבות הקטנות ששתולות בכל העמק סביב המטעים והשדות. במבט מקצה הסולם זה נראה כמו שדה פרחים אינסופי. מתכתי אבל יפה.
בימים של קרה השבשבות האלה מבריחות את הקור ומצילות את הגידולים. עכשיו הן בחופשת האביב שלהן.
קיבלתי אוסף של ג’ון לנון. יופי לי. אנחנו חברים כבר מזמן, זה הפסקול של הנעורים שלי.
האוסף מתחיל עם give peace a chance ואני מרגישה עצבנות קלה.
מה קרה?
לא מבינה.
רגע…
אה. כן.
השיר הזה פשוט מחורבן.
החבורה נשמעת כמו ילד בן שנתיים בהתקף זעם מול דוכן גלידה.
רוח התקופה, אידיאולוגיה, בסדר. עכשיו זה נשמע לי כאילו השלום שלהם פשוט תקוע במכס והם חושבים שאם הם ינדנדו מספיק אז ישחררו אותו.
נו במת.
אני יודעת, גם לי היו כתובות יפות על החולצה בגיל 12. אז מה. זאת ההטבה של גיל 12. מותר לך להיות טיפש, לצעוק ססמאות ולכתוב על הדלת שלך שהכניסה מותרת למעריצות ירדנה ארזי (וירדנה ארזי) בלבד. מותר. משלמים על ההטבה הזאת בחצ’קונים.
האוסף ממשיך עם שירים די סתם ואני מגלה שהוא גם לא היה זמר מי יודע מה. אבל אין לי הרבה ברירות - זה לנון או רחש השבשבות (ואותו אני כבר יודעת בעל פה).
כשמגיע imagine המצב משתפר וב woman אני כבר מצטרפת בקול שני. שירי אהבה זה טוב.
ואז מגיע beautiful boy.
אני לא אכנס פה לתיאורי טשטוש ראיה ופיק ברכיים (אל דאגה, ירדתי מהסולם בזמן) כי יש אצלי יותר מדי כאלה בזמן האחרון ואני לא רוצה לשבור את התדמית הקשוחה שלי 
. אני פשוט אצטט פה כמה שורות שתוכלו לזמזם לכם ולהיזכר כמה השיר הזה נחמד.
Before you go to sleep
Say a little prayer
Every day in every way
It’s getting better and better
Beautiful, beautiful, beautiful
Beautiful boy…
Out on the ocean sailing away
I can hardly wait
To see you come of age
But I guess we’ll both just have to be patient
’cause it’s a long way to go
A hard row to hoe
Yes it’s a long way to go
But in the meantime
Before you cross the street
Take my hand
Life is what happens to you
While you’re busy making other plans
Beautiful, beautiful, beautiful
Beautiful boy…
beutiful boy, ג’ון לנון
היי נעמונתתתתתתתתתת
שמועות אומרות שאתם בארץ (האמנם??)
חושבת עליך הרבה !
גם נוגה שולחת ד”ש לנטע ואור
תעשי טלפון אם את בארץ…
גלי
גם אני שומעת הרבה ביטלס בזמן האחרון, והצחקת אותי עם האבחנה שהשיר ההוא נשמע כמו ילד בן שנתיים שמתעקש. את פשוט.. פשוט פשוט כותבת מצויין, ואני מקווה שתמשיכי גם בארץ ולא תסגרי א חממת הכתיבה המצ’ופצ’קת שיצרת כאן. ממלכה.
חשבתי עליכם אתמול, במדורה. שהערוגות שהתחלת פה לא התקדמו הרבה ): ובמקומם נחתה פה חללית. אתם מוזמנים לבוא לטוס איתנו בחלל, אור ונטע ישתגעו על זה נראה לי.
ברוכים השבים!
אז חזרתם , ברוכים השבים . אני מניחה שמתי שהוא תתגלגלו לפרדס חנה , נשמח לבקור ,המטות שמורות היטב ממתינות לכם . נבט נכנס בסוף למטה שלנו וכך זה נשאר . אגב אור ונטע בתחרות גבוהה עם יכולת התבצבצות של נבט , הילד בעל יכולות מרשימות ביותר .
ובאמת מקווה שתמשיכי לכתוב גם כאן כיף גדול לקרוא .
הי נעמה
איך אפשר לקווצץ ניצנים של אפרסק? הרי שתלתי את העץ בשביל הפריחה המקסימה ולא כל כך בשביל הפירות. בשנה שעברה הפירות נאכלו ע”י נמלים, או אולי ציפורים. נראה לי שצריך לסגור אותם עכשיו בשקיות נייר, נכון?
אשמח להיות בקשר ורד
ושמחתי לשמוע שיש עוד “נבט”. חשבתי שרק לאחותי יש בן בשם הזה
ורד, נגד ציפורים את יכולה לכייס (לסגור בשקיות) או לשים רשת (מיוחדת לעניין) על העץ. אם יש כבר ניצנים אז את יכולה להתחיל.
אם היית טועמת את המיץ שמכינים מהאפרסקים שגדלים על העץ שצ’יפצ’קתי - היית מצ’פצ’קת גם ומוותרת על הפרחים