חיפשתי פתק, כדי לכתוב פתק.
חיפשתי במקומות מועדים לפתקים בבתים של בורגנים, למשל בארונית שמתחת למקום שהיה בו פעם טלפון (ככה זה אצל בורגנים, הרהיטים זוכרים).
מצאתי פיסת ניר מקופלת. פתחתי אותה.
היה כתוב בה משפט אחד בכתב עגול שזוהה מיד ככתב השושנית:
החור החדש של ההיפים
הפכתי במשפט, ניסיתי לקרוא מהסוף להתחלה, תהיתי אם זאת סיסמת גיוס או הגדרה מתשבץ הגיון או אולי שם של פאב שאין אליו כניסה מעל גיל 25.
ואז גיליתי שמעל המשפט הזה כתוב עוד משהו.
זה היה מספר הטלפון החדש שלנו.

אתר המנשאים הישראלי

:-))))))))))
מצטרפת לבריטית
וגם - התגובה שהשארת אצלי על השמן גויאבות למבער הוציאה אותי למסע קטן ברשת. תסתכלי שם, יש לינק לסיפור קצר מקסים.
סיפורים הם פירות הסתיו האהובים עלי, יחד עם גויאבות וקלמנטינות.
רונית, הסיפור הזה עשה לי עצוב. זה אשכרה ככה בביתספר, הא?