ד' חשון תשס"ז - 25 באוקטובר 2006

הגדולה שלי

תחת היפות והאמיצות — נעמה בשעה 23:00

“זה שוקל מטר שקלים לאחד ואחוז”


אבא מודיע לבנות הערומות שהוא יוצא רגע החוצה וכשיחזור ילכו לספריה.
כשהוא חוזר הוא מוצא את אור לבושה לגמרי ואת נטע לבושה בשמלה ותחתונים, מחזיקה ביד מכנסיים ואור מדריכה אותה:
“הנה אני אחזיק לך ותכניסי קודם רגל אחת… אחר כך רגל שניה… כמו שעשינו קודם עם התחתונים”


-אבא, מה זה “מרום”?
-זה מקום גבוה, שמים. איפה שמעת את המילה הזאת?
-בשיר “שמש במרום זורחת”

(חושבת קצת)
-יש את זה גם בשיר “רד אלינו אוירון”


(בטלפון)
-מתוקה, תני לי בבקשה לדבר עם אבא
-אני לא יכולה כי אני בחדר השינה והוא בסלון
-אז תקראי לו
-טוב.
אאאבבבבאאאא! אמא רוצה לדבר איתךךךךךךךךךך!!!!!! קראתי לו, אבל תדברי בשקט אמא, כי נטע פה ישנה לידי

רסיסי תגובות | כתובת טרקבק

3 תגובות »

spacer תגובה מאת בריטית בעיירת שדה
2006-10-25 23:33:10

אפילו מפה רואים שהיא מחוננת.

 
spacer תגובה מאת רונית
2006-11-02 22:41:21

יש לה חשיבה של שחמט. שחמט מהורהר כזה, ניואנסי. ריגש אותי איך היא הלבישה את נטע. בטח הלב שלכם נמס פעמיים.

 
spacer תגובה מאת לוטם
2006-11-14 23:27:48

מדהימה אור הזו, “כי נטע פה ישנה לידי..” צחקתי כל כך!

 
שם (חובה)
אימייל (חובה - לא יוצג לעולם)
כתובת אתר
הודעה על תגובות בדוא"ל
תגובתך (הקטנה | הגדלה)
ניתן להשתמש בתגיות <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <code> <em> <i> <strike> <strong> בתגובתך.