המסע ליפן והלאה

בפעם האחרונה שהגיע יום ראשון, לוח השנה אמר "מסיבת תה". יובל אמר לי – עד לצד השני של העמק את נוסעת בשביל לשתות תה עם סבתות? קחי את אחת הבנות לבית קפה בווינלו, יצא לך יותר קרוב. אמרתי לו – אני בעניין של שיחות מבוגרים. זאת אומרת – מבוגרות. אספתי את חיה שבדיוק חזרה מביקור [...]

(היתה לי תחושה שכבר היה לי פוסט בשם הזה והנה הוא עלה לי באקראיים. כמעט אותו השם.) יכול להיות שזאת היתה ההזדמנות האחרונה שלי לצלם את קשת במדים. במחצית היא באה אלי בריצה והודיעה שהיא לא אוהבת יותר כדורגל. מזל שהיתה לי מצלמה בגלל מסיבת השחרור של החדקנים. בתמונה הזאת יש פוקוס בזכות זה שהילדות [...]

טל שאחרי השבוע ההוא. אני חושבת שבמהלכו צמחו לו "שיני שינה". ישן כל הלילה רצוף (עד שש או שבע. אני עוד מחכה שיתיישר לפי הסטנדרט המשפחתי ל"בוקר"), מצליח לישון בצהריים, לפעמים אפילו שעתיים רצופות! (בתנאי שכל הנמלים בשכונה עוצרות פעילות). זה משנה את כל התמונה כשהוא ישן ככה, הצבעים שלה הופכים בוהקים. חוץ משתי שיניים [...]

כשהגענו לסיסיז כבר היה כמעט ארבע. או אולי קצת אחרי ארבע. ההופעה בארבע. חנינו מאחור, מול כניסת האמנים. אל האוטו באו בריצה שתי ילדות לבושות יפה ומסורקות (ככה זה כשההכנות באחריות אבא) יחד עם החבר שלהן שמופיע גם. מזל שהמורה שלהן הגיע לקחת אותן מוקדם, יחד עם הגיטרות שלהן והמגבר, ככה הן לא איחרו להופעה [...]