המסע ליפן והלאה

להגנתי אומר שביום ההולדת שלה הייתי עסוקה בללדת. בשבועות שלפני הייתי עסוקה בלהיות עייפה מזה שאני תיכף יולדת ובשבועות שאחרי כל כולי הוקדש לנסיונות להניק אותו, כולל האשפוז, אחר כך העבודה בשאיבות ואז התאוששות מזה. בינתיים חגגנו יומולדת לאור ועוד מעט יומולדת לקשת. אי אפשר היה להימרח עם זה יותר. וכך בגיל 7 וחמישה חודשים [...]

היה זה יום שישי. החלטתי שהיום אני משתלטת על אזור האסון הזה שנשפך מהקיר הצפוני של המטבח, תוצאה של רהיט אחד שעמד שם ופתאום הפסיק (כשהבית עבר לרשותנו והשידה חזרה לבעליה. כן, כלכך מזמן זה היה. בנובמבר). מילא בלגן אבל יש שם המון ניירת ואיזה מזל שאת דו"ח המס יש להגיש עד סוף אפריל. אז [...]

כרגיל, נתקע לי אחד ארוך (פוסט) כבר שבוע, מחכה לתמונות (בעיקר לזמן למיין ולהכניס). אז הנה אחד חפוז. פאנקייק נתקלתי בהמלצה של עדי על מתכון של ורד. על ורד אני סומכת (וגם על עדי). הלכתי לבדוק והבוקר גם ניסיתי. א-לי-פות. בפשטות, מדובר בדגנים (אורז) וקטניות (עדשים) ביחס של 1:1 בנפח (כוס מזה וכוס מזה יתנו [...]

תמונות פרידה מעונת הסקי. מכיוון שאני כבר לא גולשת בעצמי, נאלצתי לצלם הכל בתחתית המסלול. אגב, זאת היתה אור. עכשיו נטע: קשת, בחליפת שלג שתמשיך לשמש אותה עוד שנתיים בכיף: התמונה צולמה בתנועה. כך היא גולשת, נינוחה. אחרון חביב – יובלי שלי. הווי פנים לודג'י: קשת משתלטת לי על הסריגה (עבדתי על התרנגולת): האיש שבתמונה [...]

<הערה לפני פרסום מאוחר: כשסיימתי למיין תמונות לפוסט, התברר שיש המון. אז תיכף יבוא פוסט תאום עם התמונות> ביום חמישי נסענו שוב לסקי. בכל פעם שאנחנו נוסעים יובל מדווח לי על השלג "כבד ועמוק, היית נהנית", "יש שכבה של קצפת אבל מתחת פחחח. היית מקטרת", וכד'. אבל זה לא משנה מה הייתי חושבת על השלג, [...]

הגשם פה יורד ויורד ואנחנו מתבוננים בו ואומרים – גשם כאן זה שלג שם. ושלג זה טוב. בדרך מפה לשם, בגשם, להקה של תרנגולי הודו בר חוצים את הכביש: כשהגענו ללודג' היתה קצפת וידידים משכימי קום שכבר הספיקו לעלות על השלג אמרו שאתמול היה יותר טוב. היום השלג קצת כבד. מה את מדברת, כבד זה [...]